תשואה לפדיון: איך מחשבים אותה ומה היא לא אומרת לכם

תשואה לפדיון במשפט אחד
תשואה לפדיון היא שיעור התשואה השנתי שתקבלו על אג"ח אם תקנו אותה היום במחיר השוק, תחזיקו בה עד יום הפירעון האחרון, והמנפיק ישלם את כל הריבית והקרן במלואן ובמועדן. זה המספר שמופיע בכל מסך מסחר ליד שם הסדרה, והוא הדרך המקובלת להשוות בין אג"ח שונות שנסחרות במחירים שונים, עם ריביות שונות ועם מועדי פירעון שונים.
המילה החשובה בהגדרה היא "אם". תשואה לפדיון היא תוצאה של חישוב שמניח כמה הנחות, ורוב הטעויות של משקיעים מתחילים נובעות מכך שהם מתייחסים אליה כאל הבטחה. בהמשך נראה איך מחשבים אותה, ובעיקר מה היא לא אומרת. אם המושגים קרן, קופון וערך נקוב עדיין לא מוכרים לכם, כדאי לקרוא קודם את ההסבר הבסיסי על אג"ח.
שלושה מספרים שקל לבלבל ביניהם
ליד כל אג"ח מופיעים כמה שיעורים, והם לא אותו דבר. הריבית הנקובה (הקופון) נקבעת ביום ההנפקה ומחושבת על הערך הנקוב, כלומר על 100 שקלים של קרן. התשואה השוטפת היא הקופון השנתי חלקי המחיר שתשלמו היום. התשואה לפדיון מוסיפה גם את הרווח או ההפסד שייווצר כשהמחיר יתכנס לערך הנקוב ביום הפירעון, ואת העיתוי של כל תשלום.
| מדד | על מה הוא מחושב | ממה הוא מתעלם |
|---|---|---|
| ריבית נקובה (קופון) | הערך הנקוב של האיגרת | המחיר שבו אתם קונים בפועל |
| תשואה שוטפת | הקופון השנתי חלקי מחיר הקנייה | הפער בין מחיר הקנייה לבין 100 ביום הפירעון |
| תשואה לפדיון | כל תזרים המזומנים העתידי מול מחיר הקנייה | מכירה לפני הפדיון, השקעה מחדש בתשואה אחרת, מס, עמלות וחדלות פירעון |
כפי שמוסבר במדריך האג"ח של ביזפורטל, אג"ח שנסחרת מתחת לערכה הנקוב תניב תשואה גבוהה מהריבית הנקובה שלה, ואג"ח שנסחרת מעליו תניב תשואה נמוכה ממנה. הסיבה פשוטה: מי שקונה ב-97 ומקבל 100 ביום הפירעון מרוויח 3 שקלים נוספים על הקופונים, ומי שקונה ב-103 "מפסיד" 3 שקלים שמקזזים חלק מהקופונים.
איך מחשבים תשואה לפדיון
הנוסחה במילים: התשואה לפדיון היא שיעור ההיוון שבו הערך הנוכחי של כל התשלומים העתידיים (כל קופון, וגם הקרן בסוף) שווה בדיוק למחיר שאתם משלמים היום. כל תשלום מחולק ב"אחת ועוד התשואה" בחזקת מספר השנים עד שהוא מתקבל, ומחפשים את התשואה שבה סכום כל החלקים יוצא שווה למחיר.
אין לנוסחה הזאת פתרון ישיר. מחשבון פיננסי, גיליון אלקטרוני או מערכת המסחר מוצאים את התשואה בניסוי וטעייה מהיר: מנסים שיעור, בודקים אם הערך הנוכחי יוצא גבוה או נמוך מהמחיר, ומתקנים עד שמגיעים להתאמה.
- ריבית נקובה: 4%.
- תשואה שוטפת: 4 חלקי 97, כלומר כ-4.12%.
- תשואה לפדיון: כ-5.10%. בדיקה: 4 חלקי 1.051 שווה כ-3.81, ועוד 4 חלקי 1.051 בריבוע שווה כ-3.62, ועוד 104 חלקי 1.051 בחזקת שלוש שווה כ-89.57. הסכום הוא כ-97.00, בדיוק המחיר.
- קירוב מהיר בלי מחשבון: הקופון השנתי ועוד החלק השנתי של ההנחה (3 שקלים חלקי 3 שנים), חלקי הממוצע של המחיר והערך הנקוב. כלומר 5 חלקי 98.5, כ-5.08%. קרוב מאוד לתוצאה המדויקת.
המקרה הפשוט: מק"מ ואג"ח ללא קופון
מק"מ (מלווה קצר מועד) הוא נייר ערך ממשלתי קצר שאינו משלם ריבית, ונמכר בהנחה על הערך הנקוב. כאן החישוב ישיר: מחלקים 100 במחיר ומפחיתים אחד. לשם ההמחשה, מק"מ לשנה שנסחר ב-96.5 מניב כ-3.63% (100 חלקי 96.5, פחות 1). לפי אתר בנק ישראל, התשואות של המק"מ נקבעות במסחר בבורסה ומשקפות את ציפיות הציבור לאינפלציה ולשינויים במדיניות המוניטרית. על הסדרות השונות של המדינה אפשר לקרוא במדריך סדרות האג"ח של המדינה ומק"מ.
מה התשואה לפדיון לא אומרת
החישוב שלמעלה נשען על ארבע הנחות. כל אחת מהן יכולה להישבר, וכדאי להכיר אותן לפני שמשווים מספרים.
1. שתחזיקו עד הסוף
אם תמכרו לפני הפירעון, תקבלו את מחיר השוק של אותו יום, ולא את מה שהובטח בחישוב. המחיר הזה תלוי בתשואות שישררו אז בשוק, ואף אחד לא יודע מראש מה הן יהיו.
2. שתשקיעו כל קופון מחדש באותה תשואה
החישוב מניח בשקט שכל קופון שמתקבל מושקע מחדש באותו שיעור. אם התשואות בשוק ירדו, הקופונים יושקעו בפחות, והתשואה הכוללת בפועל תהיה מעט נמוכה יותר. ככל שהקופון גבוה והתקופה ארוכה, ההשפעה הזאת גדלה.
3. שהמנפיק ישלם הכול
באג"ח קונצרנית, תשואה לפדיון גבוהה במיוחד היא לרוב לא מציאה אלא מחיר נמוך שמשקף חשש שהחברה לא תעמוד בתשלומים. במקרה כזה המספר על המסך הוא תרחיש אופטימי, לא צפי. על כך בהרחבה במדריכים על מרווחים ואג"ח בתשואה גבוהה ועל דירוג אשראי.
4. שאין מס, עמלות ואינפלציה
התשואה המוצגת היא לפני מס ולפני עמלות קנייה, מכירה ודמי משמרת. באג"ח שקלית היא גם נומינלית, כלומר לא מנכה אינפלציה. לכן התשואה נטו שתישאר בכיס נמוכה מהמספר שעל המסך, והפער גדל ככל שמשקיעים סכום קטן יותר ומשלמים עמלות מינימום.
תשואה לפדיון באג"ח צמודות מדד
ממשלת ישראל מנפיקה בשוק המקומי אג"ח שקליות בריבית קבועה, אג"ח צמודות למדד המחירים לצרכן ואג"ח בריבית משתנה, כפי שמתואר בדוח השנתי של יחידת ניהול החוב הממשלתי. בסדרות הצמודות, הקרן והקופונים מתעדכנים לפי מדד המחירים לצרכן, ולכן התשואה לפדיון שמוצגת עליהן היא תשואה ריאלית, כלומר מעבר לאינפלציה.
מכאן נובעת טעות נפוצה: השוואה ישירה של תשואה צמודה לתשואה שקלית. לשם ההמחשה, אם אג"ח צמודה מניבה 2% ריאלי, והאינפלציה בפועל תהיה 2.5% בשנה, התשואה הנומינלית שלה תהיה בקירוב 4.55% (1.02 כפול 1.025, פחות 1). אג"ח שקלית באותו מח"מ שמניבה 4.55% שקולה לה בדיוק בתרחיש הזה. הפער בין שתי התשואות נקרא "אינפלציה גלומה" או "ציפיות אינפלציה", והוא מאפשר לבדוק מה השוק מתמחר. מי שמצפה לאינפלציה גבוהה מהפער ירוויח בתרחיש שלו יותר בצמודה, ומי שמצפה לאינפלציה נמוכה ממנו ירוויח יותר בשקלית. המדריך צמוד מדד, שקלי קבוע ושקלי משתנה מרחיב על כך.
איך משתמשים במספר הזה נכון
התשואה לפדיון היא כלי השוואה מצוין, בתנאי שמשווים דומה לדומה. כמה כללים מעשיים:
- אותו סוג הצמדה: משווים שקלי לשקלי וצמוד לצמוד. השוואה בין השניים דורשת את חשבון האינפלציה הגלומה שלמעלה.
- מח"מ דומה: אג"ח ארוכה מניבה בדרך כלל תשואה שונה מקצרה, ומחירה רגיש יותר לשינויי ריבית. לפני השוואה כדאי לבדוק את המח"מ ורגישות הריבית של כל אחת.
- מרווח מול ממשלתי: באג"ח קונצרנית משווים את התשואה לאג"ח ממשלתית באותו מח"מ. הפער (המרווח) הוא הפיצוי שאתם מקבלים על סיכון האשראי, וזו השאלה האמיתית: האם הפיצוי מספיק.
- נכון לתאריך: התשואה משתנה בכל רגע של מסחר. נכון לאוגוסט 2026, לפי סקירה בביזפורטל, המק"מ לשנה נסחר בתשואה של כ-3.2%, אג"ח ממשלתית לחמש שנים בכ-3.55%, ואג"ח ממשלתית לעשר שנים בכ-3.95%. מאז הנתונים יכלו להשתנות, ולכן תמיד בודקים את המספר העדכני במערכת המסחר.
עוד שימוש חשוב: כשמסדרים את התשואות לפדיון של אג"ח ממשלתיות לפי מועד הפירעון, מקבלים את "עקום התשואות". הוא מראה כמה השוק דורש על הלוואה למדינה לשנה, לחמש שנים ולעשר שנים, ומשמש בסיס לתמחור כל שאר האג"ח במשק. בדוגמת אוגוסט 2026 שלמעלה, העקום עלה בהדרגה מהטווח הקצר אל הארוך.
תשואה לפדיון מול ריבית בפיקדון
משקיעים רבים משווים תשואה לפדיון של אג"ח ממשלתית קצרה לריבית על פיקדון בבנק. ההשוואה הגיונית, אבל יש הבדלים. פיקדון סגור אפשר לפעמים לשבור רק בוויתור על חלק מהריבית, ואילו אג"ח סחירה אפשר למכור בכל יום מסחר, אבל במחיר השוק של אותו יום. בנוסף, לכל אפיק עלויות ומיסוי משלו. הפירוט המלא נמצא במדריך אג"ח מול פיקדון בנקאי.
השורה התחתונה
תשואה לפדיון היא הדרך הטובה ביותר להשוות אג"ח זו לזו, אבל היא תוצאה של חישוב, לא הבטחה. היא מתממשת במלואה רק אם מחזיקים עד הפירעון, משקיעים מחדש באותה תשואה, והמנפיק משלם הכול. מי שעשוי להזדקק לכסף לפני מועד הפירעון צריך להביא בחשבון גם את תנודות המחיר בדרך. ההחלטה איזו אג"ח מתאימה תלויה בנסיבות האישיות של כל משקיע, ולמי שרוצה התאמה אישית קיים ייעוץ השקעות מורשה.
שאלות נפוצות
מה ההבדל בין ריבית נקובה לתשואה לפדיון?
הריבית הנקובה מחושבת על הערך הנקוב ונקבעת ביום ההנפקה. התשואה לפדיון מחושבת לפי המחיר שאתם משלמים היום, ולכן היא גבוהה מהריבית הנקובה כשהמחיר מתחת ל-100 ונמוכה ממנה כשהמחיר מעל 100.
האם אקבל את התשואה לפדיון אם אמכור את האג"ח לפני הפירעון?
לא בהכרח. במכירה מוקדמת תקבלו את מחיר השוק של אותו יום, שתלוי בתשואות שישררו אז. אם התשואות עלו מאז הקנייה, התשואה בפועל תהיה נמוכה יותר, ואם ירדו, גבוהה יותר.
למה לאג"ח מסוימות יש תשואה לפדיון גבוהה במיוחד?
בדרך כלל כי השוק מתמחר סיכון גבוה שהמנפיק לא ישלם, ולכן המחיר נמוך. התשואה המוצגת מניחה תשלום מלא, ולכן היא תרחיש אופטימי ולא צפי.
אפשר להשוות תשואה לפדיון של אג"ח צמודה לאג"ח שקלית?
לא ישירות. באג"ח צמודה זו תשואה ריאלית, מעבר לאינפלציה. כדי להשוות, מוסיפים לה את האינפלציה הצפויה או בודקים את הפער בין התשואות, שנקרא אינפלציה גלומה.
האם התשואה לפדיון כוללת מס ועמלות?
לא. היא מוצגת לפני מס ולפני עמלות קנייה, מכירה ודמי משמרת, ולכן התשואה נטו נמוכה ממנה.
מקורות
התוכן באתר הוא מידע כללי ולימודי בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות, שיווק השקעות או תחליף לייעוץ המותאם לנתונים ולצרכים של כל אדם. השקעה באגרות חוב כרוכה בסיכון, כולל אובדן קרן. לפני כל החלטה כדאי להתייעץ עם בעל רישיון מתאים.


