מה זה אג"ח ואיך זה עובד: המדריך הבסיסי למשקיע בישראל

מה זה אג"ח, במשפט אחד

אגרת חוב (אג"ח) היא הלוואה שהפכה לנייר ערך. גוף שצריך כסף, מדינה או חברה, מגייס אותו מהציבור ומתחייב בכתב להחזיר את הקרן במועד ידוע ולשלם בדרך ריבית. מי שקונה את האג"ח הוא המלווה. הוא לא הופך לשותף בעסק כמו בעל מניה, אלא לנושה: יש לו זכות לקבל את מה שהובטח, לא יותר ולא פחות.

ההבדל בין אג"ח להלוואה רגילה הוא שהאג"ח סחירה. אפשר למכור אותה למשקיע אחר לפני מועד הפירעון, ולכן יש לה מחיר שמשתנה כל יום בבורסה. כאן מתחילים רוב הבלבולים של משקיעים חדשים, ולכן כדאי להבין את המבנה לפני שמסתכלים על מספרים.

ממה בנויה אגרת חוב

כל אג"ח מוגדרת על ידי כמה תנאים שנקבעים ביום ההנפקה ומופיעים במסמכי ההנפקה:

• המנפיק: מי שלווה את הכסף ומי שאחראי להחזיר אותו. איכות המנפיק היא הגורם המרכזי בסיכון.
• ערך נקוב (ע"נ): הסכום שעליו מחושבים הריבית והפירעון. זה לא המחיר שתשלמו בבורסה, אלא "סכום ההלוואה" הרשום.
• ריבית נקובה, או קופון: שיעור הריבית השנתי שהמנפיק משלם על הערך הנקוב.
• מועדי תשלום ופדיון: מתי משולמת הריבית ומתי מוחזרת הקרן, בבת אחת בסוף או בתשלומים לאורך הדרך.
• בסיס ההצמדה: האם הקרן והריבית צמודות למדד המחירים לצרכן, או שהן שקליות בלבד.
• בטוחות והתחייבויות נוספות: בחלק מהאג"ח הקונצרניות יש שעבוד על נכס או התחייבויות פיננסיות של החברה כלפי המחזיקים.

לא כל אג"ח משלמת ריבית תקופתית. במדריך של TheMarker לאיגרות חוב מתוארים כמה מבנים: ריבית קבועה שזהה בכל תשלום, ריבית משתנה שנקבעת מחדש לפי ריבית השוק, אג"ח צוברת שמשלמת הכל ביום הפדיון, ואג"ח בלי ריבית בכלל שנמכרת בהנחה ונפדית בערכה הנקוב. כדאי לשים לב גם לאופן החזר הקרן. יש אג"ח שמחזירות את כל הקרן ביום אחד בסוף התקופה, ויש כאלה שמחזירות אותה בכמה תשלומים שנתיים. בשתי אג"ח עם אותו מועד פדיון סופי, זו שמחזירה קרן מוקדם יותר חשופה פחות לשינויי ריבית, כי חלק מהכסף חוזר אליכם מוקדם. בהמשך האתר יש מדריך מפורט על צמוד מדד, שקלי קבוע ושקלי משתנה.

מי מנפיק אג"ח בישראל

המדינה

המנפיק הגדול ביותר בשוק המקומי הוא ממשלת ישראל. לפי הדוח השנתי של היחידה לניהול החוב הממשלתי באגף החשב הכללי, הגיוס בשוק המקומי הסחיר נעשה במכרזים שמתקיימים מדי שבוע, ונשען על שלושה אפיקים: שקלי, צמוד מדד וריבית משתנה. בשנת 2023, לפי אותו דוח, האפיק השקלי היה כ-67% מהגיוס, הצמוד כ-27% והמשתנה כ-6%.

בנק ישראל והמק"מ

מקרה מיוחד הוא מלווה קצר מועד (מק"מ). זה נייר ממשלתי לטווח קצר, אבל מי שמוכר אותו לציבור הוא בנק ישראל. פרסום של המחלקה המוניטרית בבנק ישראל מסביר שלפי חוק מילווה קצר מועד משנת 1984 הממשלה מוכרת את המק"מ לבנק ישראל והבנק מנפיק אותו לציבור, והכסף שמתקבל לא משמש למימון התקציב אלא רק לפירעון המק"מ. כלומר, המק"מ הוא כלי של המדיניות המוניטרית שסופג כסף מהמשק, ולא דרך של הממשלה לממן הוצאות.

חברות

חברות מנפיקות אג"ח קונצרניות. כדי להציע אג"ח לציבור צריך תשקיף: חוק ניירות ערך קובע בסעיף 15 שאין לבצע הצעה לציבור אלא על פי תשקיף שרשות ניירות ערך התירה את פרסומו. בנוסף, סעיף 35ב לחוק מחייב מנפיק שמציע תעודות התחייבות לציבור למנות נאמן למחזיקים, בשטר נאמנות. הנאמן הוא מי שאמור לייצג את המחזיקים מול החברה. ההבדלים בין שני העולמות מפורטים במדריך אג"ח ממשלתיות מול קונצרניות.

איך נקבע מחיר האג"ח ולמה הוא זז

ביום ההנפקה האג"ח נמכרת בשוק הראשוני, למשל במכרז. מהרגע שהיא רשומה למסחר היא עוברת לשוק המשני, ושם המחיר נקבע לפי היצע וביקוש. אג"ח ממשלתיות, לפי דוח החשב הכללי, נסחרות במקביל בבורסה לניירות ערך בתל אביב, בזירת MTS שמיועדת לעושי השוק הראשיים, ובעסקאות מחוץ לבורסה.

כדי שיהיה תמיד מי שקונה ומי שמוכר, המדינה מפעילה מאז רפורמה משנת 2006 מנגנון של עושי שוק ראשיים: גופים פיננסיים שמחויבים לפעול בשוק הראשוני ובשוק המשני של האג"ח הממשלתיות, ובתמורה מקבלים הטבות כמו שריון השתתפות בהנפקות. זה אחד הגורמים לכך שאג"ח ממשלתיות נחשבות נזילות יחסית. באג"ח קונצרניות אין מנגנון כזה בכל סדרה, ולכן בסדרות קטנות הפער בין מחיר הקנייה למחיר המכירה יכול להיות רחב יותר.

הכוח החזק ביותר שמזיז מחירים הוא הריבית במשק. הסיבה פשוטה: התשלומים של האג"ח כבר קבועים. אם הריבית בשוק עולה, אג"ח ישנה שמשלמת קופון נמוך פחות אטרקטיבית, ולכן המחיר שלה יורד עד שהתשואה שהיא נותנת לקונה חדש משתווה לשוק. כשהריבית יורדת, קורה ההפך. ככל שהאג"ח ארוכה יותר, התגובה חזקה יותר. את המדד לרגישות הזו, המח"מ, מסבירים במדריך מח"מ ורגישות לריבית.

ריבית, תשואה ומחיר: שלושה מספרים שונים

מתחילים נוטים לבלבל בין שלושה מושגים:

1. הריבית הנקובה קבועה בתנאי האג"ח ומחושבת על הערך הנקוב. היא לא משתנה כשהמחיר זז.
2. המחיר הוא כמה משלמים בפועל בשוק, והוא יכול להיות מעל או מתחת לערך הנקוב.
3. התשואה לפדיון היא שיעור התשואה השנתי שמשקלל את המחיר ששילמתם, את כל התשלומים העתידיים ואת הקרן. כשהמחיר עולה, התשואה לפדיון יורדת, וכשהוא יורד, היא עולה.

לכן כותרת כמו "התשואות באג"ח עלו" היא בעצם חדשות רעות למי שכבר מחזיק, כי המשמעות היא שהמחירים ירדו, וחדשות טובות למי שעומד לקנות. על החישוב ועל המגבלות שלו יש מדריך נפרד: תשואה לפדיון, איך מחשבים ומה היא לא אומרת.

הסיכונים העיקריים

• סיכון ריבית: עליית ריבית מורידה את מחירי האג"ח הקיימות, כפי שראינו בדוגמה, וככל שהאג"ח ארוכה יותר הירידה חדה יותר.
• סיכון אשראי: הסיכוי שהמנפיק לא ישלם, במלואו או בזמן. חברות הדירוג בישראל, S&P מעלות ומידרוג, מפרסמות הערכה של כושר ההחזר. מידרוג מבהירה שהדירוגים שלה הם יחסיים למנפיקים אחרים בישראל ולא לפי סולם גלובלי.
• גם מדינה אינה חסינה: אג"ח ממשלתית בישראל נחשבת לסיכון האשראי הנמוך ביותר בשוק המקומי, אבל המחיר שלה עדיין זז עם הריבית, והדירוג של המדינה עצמה יכול להשתנות. לפי דוח החשב הכללי, בפברואר 2024 הורידה Moody's את דירוג האשראי של ישראל ל-A2, לראשונה מאז שישראל מדורגת.
• סיכון אינפלציה: באג"ח שקלית, אינפלציה גבוהה מהצפוי שוחקת את הערך הריאלי של התשלומים.
• סיכון נזילות: בסדרות קטנות קשה לפעמים למכור כמות גדולה בלי להוריד את המחיר.
• סיכון השקעה מחדש: כשהריבית יורדת, הקופונים שמתקבלים מושקעים מחדש בתשואה נמוכה יותר.

אג"ח מול מניה ומול פיקדון

השוואה מעשית יותר בין שני האפיקים הסולידיים נמצאת במדריך אג"ח מול פיקדון בנקאי.

איך משקיעים באג"ח בפועל

יש שתי דרכים עיקריות. הראשונה היא קנייה ישירה של סדרה מסוימת דרך חשבון מסחר בבנק או בבית השקעות, בדיוק כמו מניה. כך אתם יודעים בדיוק מה אתם מחזיקים ומתי הפדיון, אבל אתם אחראים לפיזור. השנייה היא קרן נאמנות או קרן סל שמחזיקה הרבה סדרות. כך מקבלים פיזור, אבל לקרן אין מועד פדיון אחד והמחיר שלה ממשיך להגיב לריבית לאורך כל הדרך. מדריך צעד אחר צעד נמצא כאן: איך קונים אג"ח בפועל.

איזה סוג אג"ח מתאים, ואם בכלל, תלוי בנסיבות האישיות: מתי תצטרכו את הכסף, כמה תנודה אתם מסוגלים לשאת, ואילו נכסים כבר יש לכם בפנסיה ובחיסכון. המדריך הזה לא ממליץ על נייר מסוים. מי שרוצה התאמה אישית יכול לפנות לייעוץ השקעות מורשה.