איך קונים אג"ח בפועל בישראל: מדריך מעשי שלב אחרי שלב

התמונה הכללית: אג"ח נקנות דרך חבר בורסה, לא ישירות מהמנפיק

משקיע פרטי בישראל לא קונה אג"ח מהמדינה או מחברה בטלפון. רוב אגרות החוב שמעניינות משקיע פרטי, ממשלתיות וקונצרניות, נסחרות בבורסה לניירות ערך בתל אביב, והדרך אליהן עוברת דרך "חבר בורסה". לפי המדריך שהבורסה פרסמה בינואר 2026, המסחר נעשה במערכת ממוחשבת בשם "רצף" באמצעות חברי הבורסה, בנקים וברוקרים, והוא אנונימי: החבר שולח את הפקודה בשם הלקוח. באותו מדריך מצוין שבבורסה 25 חברים, מהם 14 בנקים ו-8 חברי בורסה שאינם בנקים (חש"בים).

בפועל יש שני מסלולים עיקריים לרכישה: קנייה במסחר השוטף (השוק המשני), שבו קונים אג"ח שכבר נסחרת ממשקיע אחר, והשתתפות בהנפקה (השוק הראשוני), שבה החברה או המדינה מוכרת אג"ח חדשות. המדריך הזה עובר על שניהם, צעד אחרי צעד, בלי להמליץ על בנק, ברוקר או אג"ח מסוימת.

שלב 1: פתיחת חשבון ניירות ערך

כדי לקנות אג"ח צריך חשבון מסחר בניירות ערך. יש שתי אפשרויות עיקריות:

• תיק ניירות ערך בבנק, בדרך כלל לצד חשבון העו"ש. היתרון: הכסף והניירות באותו מקום, והתהליך מוכר. החיסרון האפשרי: תעריפי עמלות שלא תמיד נמוכים, אלא אם מתמקחים.
• חשבון אצל חבר בורסה שאינו בנק. כאן פותחים חשבון נפרד ומעבירים אליו כסף מהעו"ש. מבנה העמלות שונה מגוף לגוף.

בשני המקרים תתבקשו למלא שאלון היכרות, לחתום על הסכם, ולקבל הרשאה לפעול באתר או באפליקציה. אם כבר יש לכם תיק ותרצו לעבור, בנק ישראל מפרט שמאז 2015 העברת תיק של ניירות ערך ישראליים צריכה להתבצע תוך 5 ימי עסקים מרגע מתן ההוראה, ומאז 2020 אפשר להגיש את הבקשה להעברה באופן מקוון.

שלב 2: להבין את העמלות לפני הקנייה הראשונה

העמלות הן החלק שמתחילים נוטים לדלג עליו, ובאג"ח הוא חשוב במיוחד כי התשואה הצפויה מתונה יחסית, וכל עמלה נוגסת בה. לפי הדיווח התקופתי של בנק ישראל, שני רכיבי העלות המרכזיים בתיק ניירות ערך בבנק הם:

עוד כמה נקודות מאותו דיווח: בנק ישראל ביטל ב-2013 את דמי הניהול על מק"מ ועל קרנות כספיות, ביטל את רף המינימום בדמי ניהול ניירות ערך, וחייב את הבנקים לקבוע תעריפים מופחתים לפעולות בערוצים ישירים (אינטרנט ואפליקציה) לעומת פעולה דרך פקיד. הבנקים חייבים גם להציג ללקוח את שיעור העמלות הממוצע שגבו בפועל מלקוחות עם תיק בשווי דומה, נתון שימושי כשמתמקחים. הבורסה מפעילה מחשבון שמשווה בין תעריפי הבנקים, ובנק ישראל מוודא מדי שנה שהנתונים בו נכונים.

בסכומים קטנים, עמלת מינימום לפעולה יכולה לאכול חלק ניכר מהתשואה. ביזפורטל מזכיר את זה במפורש לגבי מק"מ, וזה נכון באותה מידה לכל אג"ח. לכן כדאי לחשב מראש: כמה תשלמו בקנייה, כמה בכל שנה על החזקה, וכמה בפדיון או במכירה.

שלב 3: לבחור אג"ח ולקרוא את דף הנייר

לפני שלוחצים "קנה" צריך לדעת מה קונים. בדף של כל אג"ח באתר הבורסה או בממשק המסחר תמצאו מספר נייר, שם הסדרה, סוג ההצמדה, מועד הפדיון, השער, התשואה לפדיון והמח"מ. כמה דגשים:

• מי הלווה: מדינת ישראל או חברה. ההבדל בסיכון מוסבר במדריך על אג"ח ממשלתיות מול קונצרניות.
• סוג הריבית וההצמדה: שקלית קבועה, צמודת מדד או משתנה. ההבדלים בהשפעה על התשואה ועל המס מוסברים במדריך נפרד על סוגי ההצמדה.
• השער: מחיר האג"ח מוצג ביחס לערך הנקוב שלה. שער מעל 100 פירושו שאתם משלמים יותר מסכום הקרן שתקבלו בפדיון, וההפרש הזה כבר מגולם בתשואה לפדיון.
• הסחירות: בסדרות קטנות של חברות, מחזור המסחר היומי יכול להיות נמוך, והפער בין הקונים למוכרים רחב. בסדרות ממשלתיות גדולות המסחר בדרך כלל ער יותר.

שלב 4: שליחת פקודה במסחר השוטף

בממשק המסחר בוחרים את הנייר, מסמנים קנייה, ומזינים שלושה פרטים: כמות (בערך נקוב), סוג פקודה ומחיר.

1. פקודה בשער מוגבל (לימיט): קובעים את המחיר המקסימלי שאתם מוכנים לשלם. הפקודה תתבצע רק אם יש מוכר במחיר הזה או נמוך ממנו. זו ברירת המחדל הסבירה באג"ח, במיוחד בסדרות דלות מסחר.
2. פקודה בשער השוק: מתבצעת מיד מול ההיצע הקיים. בנייר דליל היא עלולה להתבצע במחיר גרוע ממה שציפיתם.
3. תוקף הפקודה: בדרך כלל אפשר לבחור פקודה ליום אחד או לתקופה ארוכה יותר, לפי האפשרויות של חבר הבורסה.

לגבי כמויות מינימליות: לא מצאנו כלל בורסאי שמחייב משקיע פרטי לקנות כמות גדולה של אג"ח. המגבלה המעשית היא בדרך כלל עמלת המינימום של חבר הבורסה, ולכן הסכום "הקטן ביותר שמשתלם" נקבע אצלכם, לפי מחירון העמלות שלכם.

לגבי זמני מסחר: מינואר 2026 שבוע המסחר בבורסה בתל אביב הוא שני עד שישי. לפי כלכליסט, ביום שישי המסחר מקוצר ומסתיים ב-13:50, נסחרים בו כל סוגי הניירות, אבל לא מתקיימות בו הנפקות. בבנייה של אסטרטגיה סביב ימי מסחר ופדיונות, כדאי לבדוק את לוח ימי המסחר והחגים של הבורסה.

שלב 5: השתתפות בהנפקה של אג"ח

כשחברה מנפיקה סדרה חדשה, או מרחיבה סדרה קיימת, היא מפרסמת דוח הצעה במערכת מאיה של הבורסה. הדוח קובע את הכללים של אותה הנפקה, ולכן תמיד קוראים אותו, ולא מסתמכים על כותרת בעיתון. כדי להבין איך זה נראה בפועל, הנה המנגנון כפי שהוא מופיע בדוח הצעת מדף אמיתי מיולי 2025 (הדוגמה מובאת להמחשת המנגנון, לא כהמלצה):

• מכרז על המחיר או על הריבית: בדוגמה, ההצעה לציבור נעשתה בדרך של "הצעה אחידה" במכרז על מחיר היחידה, עם מחיר מינימום ליחידה. בהנפקות אחרות המכרז הוא על שיעור הריבית, עם ריבית מקסימלית.
• יחידות שלמות: בדוגמה, כל יחידה הורכבה מ-1,000 ש"ח ערך נקוב של אג"ח, ואפשר היה להגיש בקשות ליחידות שלמות בלבד, עד שלוש בקשות במחירים שונים, במדרגות מחיר של שקל אחד.
• איך מגישים: הבקשות מוגשות דרך רכז ההנפקה או דרך סניפי בנקים וחברי בורסה אחרים, עד שעה שנקבעה ביום המכרז. בפועל המשמעות היא הוראה לבנק או לברוקר שלכם, בדרך כלל בערוץ ייעודי להנפקות.
• משקיעים מסווגים: לפני המכרז לציבור, גופים מוסדיים נותנים לעיתים "התחייבויות מוקדמות" ומקבלים על כך עמלת התחייבות. משקיע פרטי לא נהנה מהעמלה הזו.
• הקצאה: בדוגמה, בקשות במחיר נמוך מהמחיר האחיד שנקבע לא נענו, בקשות במחיר גבוה ממנו נענו במלואן, ובקשות במחיר האחיד עצמו נענו באופן יחסי. כשיש ביקוש עודף, תקבלו פחות ממה שביקשתם.

אג"ח ממשלתיות מונפקות בעיקר במכרזים שבועיים של משרד האוצר, והדוח השנתי של יחידת ניהול החוב מתאר מערך של עושי שוק ראשיים שמחויבים לצטט מחירי קנייה ומכירה. למשקיע פרטי, הדרך המקובלת להחזיק אג"ח ממשלתית היא קנייה במסחר השוטף. על הסדרות עצמן אפשר לקרוא במדריך סדרות האג"ח של המדינה ומק"מ.

שלב 6: אחרי הקנייה, ריבית, פדיון ומס

אחרי שהעסקה בוצעה, האג"ח יושבת בתיק. במועדי תשלום הריבית ופירעון הקרן הכסף נכנס לחשבון אוטומטית. כמה דברים שכדאי לדעת:

• ניכוי מס במקור: לפי דוחות ההצעה ותקנות הניכוי, את המס מריבית אג"ח נסחרת מנכה במקור חבר הבורסה, כך שבדרך כלל אינכם צריכים לעשות דבר. הפירוט המלא נמצא במדריך מיסוי אג"ח בישראל.
• מכירה לפני הפדיון: אפשר למכור בכל יום מסחר, אבל במחיר של אותו יום, שיכול להיות גבוה או נמוך ממחיר הקנייה. על הקשר בין ריבית למחיר במדריך ריבית בנק ישראל ומחירי האג"ח.
• מעקב אחרי המנפיק: באג"ח קונצרנית כדאי לעקוב אחר דיווחי החברה ודירוג האשראי שלה. במצבי קיצון יש מנגנונים של נאמן ומחזיקים, שמוסברים במדריך על הסדרי חוב.

ומה אם לא רוצים לבחור אג"ח בודדות?

מי שלא רוצה לבחור סדרות, לבדוק דוחות ולבנות פיזור בעצמו, יכול לשקול חשיפה לאג"ח דרך קרן נאמנות או קרן סל. יש לזה יתרונות (פיזור, פשטות) וחסרונות (דמי ניהול, ואין מועד פדיון קבוע לקרן). ההשוואה המלאה נמצאת במדריך קרנות נאמנות וקרנות סל של אג"ח.

הבחירה בין אג"ח בודדות, קרן או שילוב תלויה בנסיבות האישיות שלכם: סכום, אופק, צורך בנזילות ומצב מס. מי שמתלבט יכול לפנות לייעוץ השקעות מורשה, שניתן על ידי בעלי רישיון של רשות ניירות ערך. המדריך הזה מסביר את התהליך, הוא אינו המלצה לקנות נייר כלשהו.