מיסוי אג"ח בישראל: ריבית, רווח הון, הצמדה וקיזוז הפסדים

נכון לאוקטובר 2026. כללי המס משתנים מעת לעת. כל שיעור במדריך הזה נלקח ממסמך רשמי של רשות המסים או מתקנות המס, והקישור מופיע ליד הנתון. לפני החלטה, בדקו את המצב העדכני מול רשות המסים או יועץ מס.

שני סוגי הכנסה מאג"ח: ריבית ורווח הון

משקיע פרטי (יחיד) שמחזיק אג"ח יכול להרוויח בשתי דרכים, ולכל אחת כללי מס משלה:

• ריבית (קופון): התשלומים התקופתיים שהמנפיק משלם. בחלק מהאג"ח נכללים גם הפרשי הצמדה ודמי ניכיון.
• רווח הון: ההפרש בין מחיר המכירה (או הפדיון) לבין מחיר הקנייה. קניתם בשער נמוך ומכרתם בשער גבוה, יש רווח הון. מכרתם בהפסד, יש הפסד הון שאפשר לקזז.

ההבחנה הזו חשובה כי שיעור המס, הבסיס שעליו הוא מחושב, והאפשרות לקזז הפסדים, תלויים בשאלה איזה סוג הכנסה מדובר, ובעיקר האם האג"ח צמודה למדד או לא.

השיעורים: 15% בשקלית, 25% בצמודה

הכלל המרכזי ליחיד שאינו בעל מניות מהותי ושאינו מחזיק את האג"ח במסגרת עסק:

המקורות לטבלה: נספח ג לדוח השנתי לשנת 2025 של רשות המסים קובע שרווח הון ממכירת אג"ח שאינן צמודות חייב ב-15% (20% אצל בעל מניות מהותי), ורווח הון ריאלי מניירות ערך חייב ב-25%. תקנות הניכוי מריבית קובעות שמשלם הריבית ליחיד מנכה 25%, ו-15% כשהריבית משולמת על נכס שאינו צמוד למדד. לפי אותן תקנות, גם נכס שצמוד רק בחלקו נכלל בהגדרה של "נכס שאינו צמוד למדד". ביזפורטל (יולי 2026) מסביר שבנכס צמוד המס מוטל על הרווח הריאלי, אחרי ניטרול עליית המדד, ובנכס שקלי על מלוא הריבית הנומינלית.

כדי להבין למה צמודה ושקלית מתנהגות שונה, ראו את ההסבר המלא במדריך צמוד מדד, שקלי קבוע ושקלי משתנה.

ממשלתית מול קונצרנית: האם יש הבדל במס?

למשקיע פרטי רגיל, הכלל הבסיסי זהה: התקנות קובעות את שיעור הניכוי לפי ההצמדה (צמוד או לא צמוד), ולא לפי זהות המנפיק. ביזפורטל מציין במפורש שגם אג"ח ממשלתיות מחויבות במס על הריבית ועל רווח ההון, 15% בשקלית ו-25% בצמודה.

ההבדלים צצים במקרים מיוחדים:

• בעל מניות מהותי, עובד או ספק של החברה המנפיקה: בדוחות הצעה של אג"ח קונצרניות מצוין שכאשר הריבית משולמת לבעל מניות מהותי, או ליחיד שעובד בחברה המשלמת או נותן לה שירותים, החברה אחראית להשלים את הניכוי עד שיעור המס המרבי. באג"ח ממשלתית אין מצב כזה.
• אג"ח ישנות מאוד: בתקנות נקבע שיעור ניכוי של 35% על ריבית מאיגרת חוב או מילווה מדינה שהונפקו לפני 8 במאי 2000, בתנאים מסוימים. למשקיע של היום זה כמעט לא רלוונטי, אבל זה מסביר למה מופיעים שיעורים כאלה בטפסים.

מק"מ ואג"ח שנקנתה בניכיון

מק"מ אינו משלם ריבית תקופתית: הוא נמכר במחיר נמוך מערכו הנקוב ונפדה בערך הנקוב, וההפרש הוא הרווח. בתקנות הניכוי, ההגדרה של "ריבית" כוללת במפורש גם דמי ניכיון והפרשי הצמדה שאינם פטורים, ולכן הרווח הזה מטופל לצורך ניכוי המס כמו ריבית מנכס שאינו צמוד. בדוחות הצעה של אג"ח קונצרניות מצוין גם שבמועדי פירעון הקרן חבר הבורסה מנכה מס במקור בגין דמי הניכיון. מכאן שאת ההבדל בין "ריבית" ל"רווח הון" לא תמיד רואים בעין, אבל המנכה מבחין ביניהם.

על ההבדלים בסיכון בין שני הסוגים, ראו אג"ח ממשלתיות מול קונצרניות.

ניכוי במקור: מי מנכה, ומתי צריך להגיש דוח

במרבית המקרים לא צריך לעשות כלום: מי שמשלם את הריבית מנכה את המס ומעביר אותו לרשות המסים. באג"ח שנסחרת בבורסה, לפי דוחות ההצעה, את המס מהריבית מנכה ומעביר חבר הבורסה (הבנק או הברוקר) במקום החברה המנפיקה. גם במכירה ברווח, חבר הבורסה מנכה מס רווח הון, ומוסר בסוף השנה אישורים (טפסי 867) שרשות המסים משתמשת בהם בדוח השנתי.

מתי בכל זאת כדאי או צריך להגיש דוח שנתי?

• כשהכנסתכם מגיעה לסף של מס יסף (פירוט בהמשך).
• כשיש הפסדים בחשבון אחד ורווחים בחשבון אחר, והקיזוז לא נעשה במקור.
• כשאתם זכאים להקלה שהבנק לא החיל. ביזפורטל מציין למשל שלבני 60 ומעלה יש שיעורים מופחתים בתנאים מסוימים, ושרבים מהזכאים משלמים יותר מדי כי הבנק לא בודק זכאות.
• כשהאג"ח מוחזקת במסגרת עסק או כשלא נוכה מלוא המס, למשל בניירות שנמכרו בחו"ל שלא דרך מנכה ישראלי. במקרים כאלה הטופס מפנה לנספחים נוספים.

קיזוז הפסדים: מה מותר ומה לא

כאן נמצא אחד הכלים השימושיים ביותר, וגם אחד הפחות מובנים. לפי נספח ג לדוח השנתי לשנת 2025:

1. הפסד הון שוטף (שנוצר באותה שנת מס) ממכירת נייר ערך אפשר לקזז מול כל רווח הון.
2. את אותו הפסד שוטף אפשר לקזז גם מול ריבית או דיבידנד מאותו נייר או מניירות ערך אחרים, בתנאי ששיעור המס על הריבית או הדיבידנד אינו עולה על 25%.
3. הפסד הון מועבר (משנים קודמות, שנוצר מ-2006 ואילך) אפשר לקזז רק מול רווחי הון, ולא מול ריבית ודיבידנד.

המדריך של רשות המסים לדוח השנתי מוסיף שייתכן שמשלם הריבית, למשל הבנק, כבר ביצע את הקיזוז בשלב הניכוי במקור, ולכן בדוח רושמים רק את הריבית שנותרה אחרי הקיזוז. וביזפורטל מזכיר הבחנה חשובה: ריבית מניירות ערך, כולל אג"ח, ניתנת לקיזוז מול הפסדי הון, אבל ריבית מפיקדון בנקאי או מתוכנית חיסכון לא.

מס יסף: מי מרוויח הרבה משלם עוד

לפי הוראת הביצוע של רשות המסים 5/2025, יחיד שהכנסתו החייבת בשנת המס עולה על התקרה חייב במס נוסף של 3% על החלק העולה עליה, וההכנסה החייבת לעניין זה כוללת גם ריבית ורווח הון. מ-1 בינואר 2025 נוסף מס של 2% על הכנסה חייבת ממקורות הוניים, כמו ריבית, דיבידנד ורווח הון, מעל אותה תקרה. התקרה בשנת 2024 עמדה על 721,560 ש"ח, ולפי אותה הוראה עדכוני הסכומים הוקפאו בשנות המס 2025 עד 2027. עוד נקבע שברווח הון, הסכום האינפלציוני אינו נכלל בהכנסה החייבת לעניין המס הנוסף.

לרוב המשקיעים הפרטיים זה לא רלוונטי, אבל מי שמוכר בבת אחת תיק גדול, או שמחזיק סכומים גדולים באג"ח, צריך לקחת בחשבון שהמס האפקטיבי עלול להיות גבוה מ-15% או 25%.

קרן אג"ח מול אג"ח ישירה: עיתוי המס

מי שמחזיק אג"ח ישירות משלם מס על הריבית בכל פעם שהיא משולמת. מי שמחזיק קרן נאמנות של אג"ח לא מקבל ריבית לחשבון: הקרן צוברת, ומס רווח הון משולם רק במכירת היחידות. לפי ביזפורטל (אוגוסט 2026), בקרן כספית המס הוא 25% על הרווח הריאלי, והוא משולם רק במכירה, כך שהסכום המלא ממשיך לצבור תשואה עד אז. ההבדל בעיתוי הזה לא משנה את שיעור המס, אבל יכול להשפיע על התוצאה לאורך שנים. ההשוואה המלאה במדריך קרנות נאמנות וקרנות סל של אג"ח.

סיכום מעשי

• אג"ח שקלית: 15% על הריבית ועל רווח ההון, על בסיס נומינלי.
• אג"ח צמודה: 25% על הרווח הריאלי בלבד.
• המס מנוכה במקור על ידי הבנק או הברוקר, וברוב המקרים אין צורך בדוח.
• הפסד הון שוטף מקזז גם ריבית מאג"ח, הפסד מועבר רק רווחי הון.
• מעל התקרה של מס יסף, מתווספים 3% ועוד 2% על הכנסה הונית.

המדריך הזה מסביר את הכללים, הוא אינו ייעוץ מס או ייעוץ השקעות. המצב של כל אחד שונה, ולשאלות ספציפיות כדאי לפנות ליועץ מס, ולשאלת מה לקנות, לייעוץ השקעות מורשה. איך לבצע את הקנייה עצמה מוסבר במדריך המעשי לקניית אג"ח, ואיך התשואה לפני מס מחושבת מוסבר במדריך על תשואה לפדיון.