קרנות נאמנות וקרנות סל של אג"ח: דמי ניהול, מעקב ונזילות

למה רוב המשקיעים מחזיקים אג"ח דרך קרן

קנייה ישירה של אג"ח דורשת לבחור סדרה, לבדוק את המנפיק, לעקוב אחרי דירוג ולפזר בין כמה חברות. קרן אג"ח עושה את כל זה בשבילכם: אתם קונים יחידה אחת, ומקבלים חלק קטן מתיק שמחזיק עשרות סדרות. זו הסיבה שבישראל החשיפה לאג"ח של רוב החוסכים עוברת דרך קרנות נאמנות וקרנות סל, ולא דרך סדרות בודדות.

מדובר בשוק גדול. לפי המדריך לקרנות נאמנות וקרנות סל בביזפורטל (אוגוסט 2026), כ-830 מיליארד ש"ח מנוהלים ב-2,444 קרנות בישראל, ומתוכם כ-346 מיליארד ש"ח במוצרים פסיביים: כ-214 מיליארד ש"ח בקרנות סל וכ-132 מיליארד ש"ח בקרנות מחקות. אותו מדריך מחלק את התעשייה לארבע משפחות עיקריות: קרנות מניות, קרנות אג"ח, קרנות מעורבות וקרנות כספיות.

אבל קרן אג"ח איננה אג"ח. היא מתנהגת אחרת, עולה אחרת ונמכרת אחרת. המדריך הזה מסביר את ההבדלים, כדי שתדעו מה בדיוק אתם קונים.

שלושת סוגי הקרנות: מנוהלת, מחקה וסל

כל שלושת הסוגים הם קרנות נאמנות מבחינה משפטית, וההבדל הוא בדרך הניהול ובדרך המסחר.

• קרן נאמנות מנוהלת (אקטיבית): מנהל ההשקעות בוחר אילו אג"ח לקנות ולמכור, לפי מדיניות ההשקעה של הקרן. המטרה היא להשיג תוצאה טובה מהשוק, אבל אין הבטחה שזה יקרה.
• קרן מחקה: קרן נאמנות פסיבית שעוקבת אחרי מדד, למשל מדד ממשפחת תל בונד. היא אינה נסחרת ברציפות, והמחיר שלה נקבע פעם ביום.
• קרן סל: גם היא עוקבת אחרי מדד, אבל נסחרת בבורסה לאורך כל יום המסחר, כמו מניה.

קרנות הסל במבנה הנוכחי שלהן הן תוצאה של רפורמה. לפי כתבה בביזפורטל ממאי 2018, רפורמת תעודות הסל (תיקון 28) נועדה להפוך את תעודות הסל ממכשירי חוב לקרנות נאמנות, בהיקף של כ-700 מוצרים, ולהשלים את המהלך עד סוף 2018. במסגרת הקטגוריה החדשה נקבעה חובת עשיית שוק, ונקבע מנגנון של דמי ניהול משתנים בטווח של 0.1% עד 0.3% (לפי סיווג הקרן) מעל דמי הניהול הקבועים: אם הקרן מקדימה את המדד, המנהל שומר את העודף, ואם היא מפגרת בתוך הטווח, המנהל משלם את הפער למחזיקים.

מסחר ונזילות: פעם ביום או כל רגע

ההבדל המעשי הבולט ביותר הוא איך ומתי אפשר לקנות ולמכור. לפי השוואה בביזפורטל בין קרן מחקה, קרן סל וקרן אקטיבית, קרן מחקה וקרן אקטיבית מתומחרות פעם ביום לפי מחיר סוף היום, ואילו בקרן סל הביצוע מתבצע לאורך כל יום המסחר במחיר השוק.

לפי המדריך של ביזפורטל, בקרן נאמנות המחיר נקבע פעם ביום לפי השווי הנכסי הנקי של הקרן חלקי מספר היחידות. בקרן סל המחיר נקבע ברגע הביצוע, ולכן תנודות במהלך היום משפיעות על התוצאה. למי שמשקיע לטווח ארוך, ההבדל הזה בדרך כלל פחות חשוב ממה שנדמה. מי שרוצה לצאת מהר ביום סוער ירגיש אותו יותר, וכדאי לזכור שגם בקרן סל המרווח בין הקנייה למכירה עלול להתרחב בימים כאלה.

דמי ניהול ועלויות: איפה הכסף הולך

לפי המדריך של ביזפורטל, בקרן נאמנות יש ארבע שכבות עלות: דמי הניהול המוצהרים, שכר הנאמן, הוצאות שמנוכות ישירות מנכסי הקרן, ולפעמים גם שיעור הוספה בעת הקנייה. דמי הניהול נגבים מדי שנה מהנכסים, גם בשנים שבהן הקרן הפסידה. המשמעות: אתם לא רואים "חשבון" על דמי הניהול. הם פשוט מנוכים מהמחיר של היחידה, יום אחרי יום.

בהשוואה של ביזפורטל, דמי הניהול הטיפוסיים בקרן מחקה נעים בין 0% ל-0.3%, ובנוסף שכר נאמן של עד כ-0.03%. לפי אותה השוואה, קרן מחקה נרכשת בדרך כלל בלי עמלת קנייה, כי המפיץ מתוגמל מעמלת הפצה שנתית שיוצאת מדמי הניהול. בקרן סל העלויות מתחלקות אחרת: דמי ניהול, ולצדם עמלת ברוקר ומרווח מחירים בכל קנייה ומכירה. עמלת מינימום של ברוקר יכולה להכביד במיוחד על מי שקונה סכומים קטנים מדי חודש.

באג"ח, דמי הניהול חשובים יותר מאשר במניות. הסיבה פשוטה: התשואה הצפויה של תיק אג"ח נמוכה יותר מזו של תיק מניות, ולכן כל עשירית אחוז של עלות "אוכלת" חלק גדול יותר ממנה. כדאי להשוות את דמי הניהול לתשואה לפדיון של התיק, ולא רק לדמי הניהול של קרנות אחרות. על התשואה לפדיון ומה היא לא אומרת תוכלו לקרוא במדריך תשואה לפדיון.

פער מעקב: למה הקרן לא שווה בדיוק למדד

קרן מחקה או קרן סל אמורות להניב את תשואת המדד, אבל בפועל תמיד יש פער קטן. המקורות העיקריים שלו הם דמי הניהול, עלויות הקנייה והמכירה כשהמדד מתעדכן, ומזומן שהקרן מחזיקה. באג"ח יש גורם נוסף: לא כל סדרה במדד נסחרת בהיקף גדול, ולפעמים הקרן לא יכולה לקנות אותה במחיר שהמדד מניח.

לפי סקירה של בנק ישראל, הרכב האג"ח במדדי תל בונד מתעדכן פעם בחודש. כל עדכון כזה מחייב את הקרנות העוקבות לקנות סדרות שנכנסו ולמכור סדרות שיצאו. ההיקף משמעותי: לפי ניתוח בביזפורטל מיולי 2026, כ-52.7 מיליארד ש"ח מושקעים במוצרים שעוקבים אחרי מדדי תל בונד ו-All-Bond. כשכולם קונים ומוכרים את אותן סדרות באותו מועד, המחירים זזים, והעלות הזאת עוברת בסופו של דבר למחזיקי הקרנות.

הבדל עמוק: אג"ח שמחזיקים עד הפדיון מול קרן שלא נפרעת

זה ההבדל החשוב ביותר, והוא לא קשור לדמי ניהול. אג"ח בודדת היא הבטחה: אם המנפיק לא נכשל, ביום הפדיון תקבלו את הקרן והריבית שנקבעו מראש. מחיר הסדרה יכול לרדת בדרך, אבל מי שמחזיק עד הסוף מקבל את מה שהובטח. קרן אג"ח, לעומת זאת, לעולם לא מגיעה לפדיון. היא מוכרת סדרות שמתקרבות לסוף ומחליפה אותן בסדרות חדשות, כך שהמח"מ (משך החיים הממוצע) שלה נשאר בערך קבוע.

לכן, כשהריבית בשוק עולה, הקרן יורדת, ואין יום פדיון שבו הירידה "נמחקת" באופן אוטומטי. מצד שני, הקרן ממשיכה לקנות סדרות חדשות בתשואות הגבוהות יותר, וההכנסה העתידית שלה עולה. על פני זמן, ההכנסה הנוספת מפצה על הירידה. הקשר בין ריבית למחיר מוסבר במדריך ריבית בנק ישראל ומחירי האג"ח.

קרנות כספיות: המקרה המיוחד

קרן כספית היא קרן נאמנות שמשקיעה בנכסים קצרים מאוד. לפי המדריך של ביזפורטל, קרנות כספיות שקליות מחזיקות מק"מ קצר, פיקדונות בנקאיים קצרים ואג"ח בדירוג גבוה, ומשך החיים הממוצע שלהן מוגבל ל-90 יום. לפי אותו מדריך, הקרנות הכספיות מנהלות כ-188 מיליארד ש"ח, כרבע מכל התעשייה. בגלל הטווח הקצר, הרגישות שלהן לשינויי ריבית קטנה מאוד, והן משמשות לרוב כחלופה לפיקדון. ההשוואה המלאה נמצאת במדריך אג"ח מול פיקדון בנקאי.

איך לבחור: שאלות לפני שקונים

1. מה האופק שלי? השוו אותו למח"מ של הקרן. מח"מ ארוך מאופק ההשקעה פירושו סיכון מחיר.
2. מה הקרן מחזיקה? ממשלתי או קונצרני, צמוד או שקלי, דירוג גבוה או נמוך.
3. כמה זה עולה בפועל? דמי ניהול, שכר נאמן, שיעור הוספה, ובקרן סל גם עמלות ומרווח.
4. איך אצא? אם חשוב לכם לצאת באמצע יום מסחר, קרן סל מאפשרת זאת. אם לא, קרן נאמנות פשוטה יותר.
5. מה המיסוי? הכללים מוסברים במדריך מיסוי אג"ח בישראל.

אין כאן תשובה אחת נכונה. הבחירה בין קרן מנוהלת, קרן מחקה, קרן סל או אג"ח בודדות תלויה בנסיבות האישיות של כל משקיע, ולמי שרוצה התאמה אישית קיים ייעוץ השקעות מורשה.