סולם אג"ח: איך בונים תיק הכנסה קבועה עם פדיונות מדורגים

מה זה סולם אג"ח

סולם אג"ח (Bond Ladder) הוא דרך לבנות תיק של הכנסה קבועה מכמה אגרות חוב שמגיעות לפדיון במועדים שונים ומדורגים, למשל אחת בכל שנה במשך חמש שנים. כל אג"ח היא "שלב" בסולם. כשהשלב הקרוב נפדה, מקבלים את הקרן בחזרה, ואז מחליטים: להשתמש בכסף, או להשקיע אותו מחדש בשלב חדש בקצה הרחוק של הסולם.

הרעיון ותיק ופשוט, וזה גם היתרון שלו. הוא לא מנסה לנחש לאן הריבית תלך, הוא מפזר את ההחלטה על פני זמן. במקום להמר על נקודת כניסה אחת, חלק מהכסף מתחדש כל שנה בריבית של אותה שנה.

למה לבנות סולם ולא לקנות אג"ח אחת

יש שלוש בעיות שהסולם מנסה לפתור:

• סיכון ריבית: מחיר של אג"ח ארוכה רגיש מאוד לשינויי ריבית. המדריך על מח"מ ורגישות לריבית מסביר למה. בסולם, חלק מהתיק תמיד קרוב לפדיון, ולכן התיק כולו פחות תנודתי מאג"ח ארוכה יחידה.
• סיכון השקעה מחדש: אם כל הכסף נפדה ביום אחד, ייתכן שבאותו יום הריבית נמוכה, ואתם "תקועים" עם ריבית נמוכה לשנים. בסולם, ההשקעה מחדש מתפזרת על פני שנים.
• נזילות מתוכננת: אם יש לכם הוצאות צפויות בשנים הקרובות, כמו לימודים, שיפוץ או השלמת הכנסה, אפשר להתאים את מועדי הפדיון אליהן, כך שלא תצטרכו למכור אג"ח בשוק במחיר לא נוח.

ביזפורטל (ספטמבר 2026) מתאר רעיון דומה ברמת משק הבית, "סולם נזילות": מחלקים את הכסף לשכבות לפי מועד הצורך בו, ולכל שכבה מתאימים כלי עם אופק תואם, מקרן כספית לטווח המיידי, דרך פיקדונות ומק"מ במועדים מדורגים, ועד אג"ח ממשלתיות וקונצרניות בדירוג גבוה לטווח של שנה עד שלוש.

איך בונים סולם, שלב אחרי שלב

1. מגדירים את המטרה והאופק. האם הסולם נועד לייצר הכנסה שוטפת, לשמור כסף להוצאה ידועה, או "לחנות" כסף בסיכון נמוך? התשובה קובעת את האורך.
2. קובעים את מספר השלבים ואת המרווח ביניהם. למשל חמישה שלבים בהפרש של שנה, או ארבעה שלבים בהפרש של חצי שנה. ביזפורטל מציע לרוב המשפחות שלושה עד חמישה שלבים, כי עשרה שלבים קטנים עלולים להיאכל בעמלות ובטרחת המעקב.
3. בוחרים את סוג האג"ח לכל שלב. אפשר לבנות סולם רק מאג"ח ממשלתיות, רק מקונצרניות בדירוג גבוה, או שילוב. בכל שלב בודקים את התשואה לפדיון, את דירוג האשראי ואת סוג ההצמדה.
4. מחלקים את הסכום. הדרך הפשוטה: סכום שווה בכל שלב. אם יש הוצאה גדולה במועד מסוים, מגדילים את השלב שמגיע לפדיון לפניה.
5. מתעדים. טבלה אחת עם הנייר, הסכום, מועד הפדיון והתשואה בעת הקנייה. באותה כתבה מוצע לרשום כל מועד פדיון מראש ולהגדיר תזכורת כשבוע לפניו.
6. מגלגלים. כשהשלב הקרוב נפדה, אם הכסף לא נדרש, קונים אג"ח חדשה בקצה הרחוק. כך הסולם שומר על אורכו.

ממה בונים: ממשלתיות, קונצרניות, צמודות ושקליות

משרד האוצר מגייס חוב בשוק המקומי במכרזים שבועיים, ויש סדרות ממשלתיות רבות עם מועדי פדיון שונים, שקליות, צמודות ובריבית משתנה. זה מה שמאפשר לבנות סולם ממשלתי עם שלב כמעט בכל שנה. לפי אותו דוח, עושי השוק הראשיים באג"ח ממשלתיות מחויבים לצטט מחירי קנייה ומכירה, מה שתורם לנזילות. על הסדרות עצמן ראו סדרות האג"ח של המדינה ומק"מ.

יש מי שמשלב בשלבים הקצרים גם מק"מ, שלפי ביזפורטל הוא נייר של בנק ישראל לטווח של עד שנה, שנסחר בניכיון ונפדה בערכו הנקוב. ההבדלים בין צמוד לשקלי מוסברים במדריך על סוגי ההצמדה.

סולם בסביבת ריבית משתנה

נכון לאוקטובר 2026, ריבית בנק ישראל היא 3.25%, לפי החלטת הוועדה המוניטרית מ-1 בספטמבר 2026, שהורידה אותה ב-0.25%. הנתון הזה ישתנה, ולכן הוא מובא רק כרקע. מה שלא משתנה הוא ההיגיון:

• כשהריבית יורדת: השלבים הארוכים ננעלו בתשואה גבוהה יחסית, וזה עובד לטובתכם. ביזפורטל מציין שיש מי שמאריכים את השלבים בתקופה כזו כדי לנעול תשואה.
• כשהריבית עולה: מחירי האג"ח בשוק יורדים, אבל אם אתם מחזיקים כל שלב עד הפדיון, הירידה הזמנית במחיר לא מתממשת. בינתיים השלבים שנפדים מושקעים מחדש בתשואה הגבוהה יותר.

הקשר בין ריבית בנק ישראל למחירי האג"ח מוסבר במלואו במדריך על ריבית ומחירי אג"ח.

עלויות, מס ומעקב

כל שלב בסולם כרוך בקנייה, ובסופו בפדיון, ולכל אחד מהם עשויה להיות עמלה, נוסף על דמי ניהול התיק. בנק ישראל מפרט שעמלת קנייה, מכירה ופדיון נגבית כשיעור מגובה העסקה, ודמי ניהול הפיקדון כשיעור משווי התיק. לכן סולם עם הרבה שלבים קטנים יכול להיות יקר יחסית. על השוואת עמלות ראו את המדריך המעשי לקניית אג"ח.

במס, כל שלב מתנהג כמו אג"ח רגילה: ריבית ממוסה בכל תשלום, ובפדיון או במכירה מחושב רווח או הפסד הון. את הכללים, כולל ההבדל בין שקלית לצמודה, תמצאו במדריך מיסוי אג"ח בישראל.

ולגבי מעקב: ביזפורטל מציע לבחון את הסולם כחצי שעה פעמיים בשנה. באג"ח קונצרניות כדאי גם לעקוב אחר דיווחי החברות ושינויי דירוג, כי שלב אחד שנכנס לקשיים יכול לפגוע בכל התכנון. מה קורה במצב כזה מוסבר במדריך על הסדרי חוב.

טעויות נפוצות בבניית סולם

• ריכוז במנפיק אחד: סולם של חמש אג"ח של אותה חברה מפזר את מועדי הפדיון, אבל לא את הסיכון. אם החברה נקלעת לקשיים, כל השלבים נפגעים יחד. בסולם קונצרני כדאי מנפיקים שונים, ואולי גם ענפים שונים.
• התעלמות מהשער: אג"ח שנקנית בשער גבוה מ-100 תיפדה בערכה הנקוב, כלומר בפחות ממה ששילמתם על הקרן. זה לא בהכרח רע, הריבית הגבוהה מפצה על כך והתשואה לפדיון כבר מגלמת את ההפרש, אבל חשוב לא להסתכל רק על גובה הקופון.
• שלבים קטנים מדי: כשכל שלב קטן, עמלות המינימום בקנייה ובפדיון תופסות חלק גדול מהרווח.
• שכחה של מועדי הפדיון: כסף שנפדה ונשאר בעו"ש לא מרוויח כלום. בלי תיעוד ותזכורות, הסולם מתפרק מעצמו.
• ערבוב בין סולם לבין הימור על ריבית: מי שמשנה את מבנה הסולם כל פעם שיש תחזית ריבית חדשה, מוותר על היתרון המרכזי של השיטה, פיזור ההחלטות על פני זמן.

למי סולם מתאים, ולמי פחות

סולם מתאים בדרך כלל למי שרוצה הכנסה צפויה, או למי שיש לו הוצאות ידועות בשנים הקרובות ורוצה להתאים אליהן את הפדיונות. הוא פחות מתאים למי שהסכום שלו קטן מאוד ביחס לעמלות, או למי שמחפש צמיחה ארוכת טווח. באותה כתבה מודגש שסולם נועד לכסף לטווח קצר עד בינוני, וכסף שמיועד לטווח ארוך מאוד שייך לרוב לאפיקי השקעה אחרים.

ההחלטה אם לבנות סולם, מאילו ניירות ובאיזה אורך, תלויה בנסיבות האישיות שלכם: הסכום, האופק, הצורך בנזילות ומצב המס. מי שמתלבט יכול לפנות לייעוץ השקעות מורשה. המדריך הזה מסביר שיטה, הוא אינו המלצה לקנות נייר כלשהו. השוואה בין אג"ח לבין פיקדון, שגם הוא אבן בניין אפשרית בסולם, נמצאת במדריך אג"ח מול פיקדון בנקאי.