ריבית בנק ישראל ומחירי האג"ח: מה באמת קורה כשהריבית זזה

מה היא ריבית בנק ישראל ומי קובע אותה

ריבית בנק ישראל היא הריבית לטווח הקצר שבה הבנק המרכזי מנהל את פעילותו מול הבנקים המסחריים. היא נקבעת על ידי הוועדה המוניטרית של הבנק, ולפי אתר בנק ישראל היא נקבעת בדרך כלל שמונה פעמים בשנה. המטרה העיקרית של המדיניות היא יציבות מחירים: הממשלה קבעה באוגוסט 2000 יעד אינפלציה של 1% עד 3% בשנה, שחל משנת 2003, והבנק אחראי לקבוע את הריבית שתביא את האינפלציה ליעד הזה.

נכון ל-19 באוקטובר 2026, הריבית עומדת על 3.25%. לפי הודעת הריבית של בנק ישראל, הוועדה המוניטרית החליטה ב-1 בספטמבר 2026 להוריד את הריבית ב-0.25% לרמה הזאת, כשהאינפלציה ב-12 החודשים שהסתיימו ביולי עמדה על 1.5%, מתחת למרכז תחום היעד. ההחלטה הבאה נקבעה ליום רביעי, 21 באוקטובר 2026, ולכן לפני כל החלטה כדאי לבדוק את הנתון העדכני באתר הבנק.

מהריבית הזאת נגזרות ריביות אחרות במשק. ריבית הפריים, למשל, צמודה לה: בסקירה בביזפורטל מאוגוסט 2026 מופיעה ריבית בנק ישראל של 3.5% לצד פריים של 5%.

למה מחיר אג"ח יורד כשהריבית עולה

אג"ח בריבית קבועה מבטיחה תשלומים קבועים מראש. אם התשואות בשוק עולות אחרי שקניתם, משקיע חדש יכול לקבל תשואה גבוהה יותר באג"ח חדשה, ולכן לא יסכים לשלם על האיגרת שלכם את המחיר המקורי. המחיר שלה יורד עד שהתשואה לפדיון שלה משתווה לשוק. כשהתשואות יורדות, קורה ההפך: הקופון הישן שלכם נעשה אטרקטיבי, והמחיר עולה. רשות ניירות ערך מתארת זאת כ"סיכון ריבית": הסיכון ששווי השוק של האג"ח יירד כתוצאה מעלייה בריבית בנק ישראל.

המנגנון של מחיר מול תשואה מוסבר בהרחבה במדריך תשואה לפדיון. כאן נתמקד בשאלה כמה המחיר זז, וזה תלוי בעיקר באורך האיגרת.

המדד שמסכם את הרגישות הזאת במספר אחד הוא המח"מ, ועליו יש מדריך נפרד: מח"מ ורגישות לריבית.

הריבית הקצרה והתשואות הארוכות לא זזות יחד

בנק ישראל קובע ישירות רק ריבית קצרה מאוד. התשואות של אג"ח לחמש, עשר ועשרים שנה נקבעות במסחר בשוק, ומשקפות את מה שהמשקיעים מצפים שיקרה לאורך כל התקופה: לריבית, לאינפלציה ולסיכון של המדינה. לפי בנק ישראל, גם התשואות של המק"מ, שנקבעות במסחר בבורסה, משקפות את ציפיות הציבור לאינפלציה ולשינויים במדיניות המוניטרית.

אפשר לחשוב על תשואה של אג"ח לעשר שנים כעל ממוצע של הריביות הקצרות שהשוק מצפה להן בעשר השנים הקרובות, ועוד תוספת על אי הוודאות של התקופה הארוכה. לכן הורדת ריבית אחת משפיעה על האג"ח הארוכה רק במידה שהיא משנה את הציפיות לשנים הבאות. מנגד, נתון אינפלציה מפתיע, שינוי בפרמיית הסיכון של ישראל או תנועה בתשואות בעולם יכולים להזיז את האג"ח הארוכה גם ביום שבו הריבית של בנק ישראל לא השתנתה כלל. בנק ישראל עצמו מציין באתרו שהריבית משפיעה גם על ציפיות הציבור לאינפלציה, ושהציפיות האלה משפיעות על ההחלטות הכלכליות במשק.

שתי דוגמאות מהשנה האחרונה ממחישות את הפער:

• השוק מקדים את הבנק: לפי הסקירה בביזפורטל, באוגוסט 2026 נסחר המק"מ לשנה בתשואה של כ-3.2%, בזמן שריבית בנק ישראל עמדה על 3.5%. כלומר, השוק כבר תמחר הורדות ריבית נוספות לפני שהן הוחלטו.
• הורדת ריבית לא מבטיחה עליית מחירים: בהודעת הריבית מספטמבר 2026 ציין בנק ישראל שבתקופה שקדמה להחלטה נרשמה עליית תשואות באג"ח הממשלתיות בישראל, בדומה למגמה העולמית, ושבעולם התשואות הארוכות שוהות ברמות גבוהות. כלומר, באותה תקופה שבה הבנק הוריד ריבית, מחירי האג"ח הממשלתיות לא עלו, אלא ירדו.

כשמסדרים את התשואות לפי אורך התקופה מקבלים את עקום התשואות. באותה סקירה מאוגוסט 2026, אג"ח ממשלתית לחמש שנים נסחרה בכ-3.55%, ולעשר שנים בכ-3.95%. עקום כזה, שעולה עם הזמן, אומר שהשוק דורש פיצוי נוסף על הלוואה ארוכה.

השוק מגיב להפתעה, לא להחלטה

הטעות הנפוצה ביותר היא לחשוב "הריבית תרד, אז כדאי לקנות אג"ח ארוכות". הבעיה היא שהציפייה כבר מגולמת במחירים. לקראת החלטת ספטמבר 2026, לפי גלובס, השווקים תמחרו סיכוי של כ-50% עד 60% להורדה נוספת, והכתבה ציינה ששוקי האג"ח והמט"ח צפויים להגיב בחדות לכל כיוון. מה שמזיז את המחיר ביום ההחלטה הוא הפער בין מה שהשוק ציפה לבין מה שקרה, ובעיקר מה שהבנק משדר על ההמשך.

משום כך, גם משקיע שצדק בתחזית הריבית עלול לא להרוויח ממנה: אם כולם צפו את אותו דבר, המחיר כבר זז מראש.

איך כל סוג אג"ח מושפע מהריבית

לא כל האג"ח מגיבות באותה צורה. הטבלה הבאה מסכמת את המנגנון, בלי תחזית לכיוון:

על אג"ח בריבית משתנה, ביזפורטל מסביר שהריבית בהן מתעדכנת לפי עוגן חיצוני, כמו ריבית בנק ישראל. בצמודות, ההצמדה מגינה מפני עליית מחירים, אבל לא מפני עלייה בתשואה הריאלית. על ההבדלים בפירוט אפשר לקרוא במדריך צמוד מדד, שקלי קבוע ושקלי משתנה.

קרן אג"ח כשהריבית זזה

קרן נאמנות או קרן סל של אג"ח מחזיקה עשרות סדרות, ולכן ההשפעה עליה נמדדת במח"מ הממוצע שלה. לפי המדריך למשקיע של רשות ניירות ערך, כשריבית בנק ישראל עולה, ערך האג"ח בתיק יורד ומחיר היחידה עלול לרדת, וככל שהמח"מ ארוך יותר ההשפעה גדולה יותר. בקרנות שמשקיעות באג"ח זרות, הריבית הרלוונטית היא של הבנק המרכזי במדינה הזרה.

מה זה אומר למשקיע הפרטי

אי אפשר לשלוט בריבית, ותחזיות ריבית טועות לעיתים קרובות. מה שאפשר לעשות הוא להבין את החשיפה:

• לבדוק את המח"מ של מה שאתם מחזיקים ולהכפיל אותו באחוז אחד. זה סדר הגודל של התנודה שתראו אם התשואות יזוזו באחוז.
• להתאים את האורך לאופק: כסף שעשוי להידרש בקרוב חשוף פחות במח"מ קצר. כסף לטווח ארוך יכול לשאת תנודות, אם אתם יכולים לא למכור בירידה.
• לזכור שהתשואה הנוכחית היא נקודת המוצא: אחרי עליית ריבית המחירים נמוכים יותר, והתשואה לפדיון של מי שקונה עכשיו גבוהה יותר.
• לשקול פיזור מועדי פירעון במקום ניחוש כיוון, כמתואר במדריך סולם אג"ח.

ההחלטה כמה להשקיע באג"ח ובאיזה מח"מ תלויה בנסיבות האישיות של כל משקיע. למי שרוצה התאמה אישית קיים ייעוץ השקעות מורשה.

השורה התחתונה

ריבית בנק ישראל משפיעה על מחירי האג"ח, אבל לא באופן ישיר ופשוט. היא קובעת את הריבית הקצרה, בעוד שהתשואות הארוכות נקבעות בשוק לפי ציפיות לריבית, לאינפלציה ולסיכון, ולעיתים קרובות זזות לפני הבנק או בכיוון אחר ממנו. מחיר אג"ח בריבית קבועה זז הפוך לתשואות, ובעוצמה שתלויה במח"מ. מי שמבין את שני הדברים האלה יודע לקרוא כותרת על החלטת ריבית בלי למהר לפעול בעקבותיה.