מח"מ באג"ח: מה הוא מודד ואיך הוא קובע את הרגישות לריבית
מה זה מח"מ
מח"מ הוא ראשי תיבות של "משך חיים ממוצע". זה מספר שנמדד בשנים, ועונה על שתי שאלות שונות שמתברר שהן קשורות זו בזו. הראשונה: בממוצע, כמה זמן לוקח לקבל בחזרה את הכסף שהשקעתם באג"ח, כשכל תשלום נשקל לפי ערכו הנוכחי. השנייה, והחשובה יותר למשקיע: בכמה אחוזים בערך ישתנה מחיר האג"ח אם התשואות בשוק יזוזו באחוז אחד.
המדריך למשקיע של רשות ניירות ערך מגדיר את המח"מ כמשך החיים הממוצע של איגרת חוב, הנמדד בשנים ומשקלל את תשלומי הריבית התקופתיים עד הפדיון הסופי, ומוסיף שככל שהמח"מ ארוך יותר, האיגרת תנודתית יותר ולכן מסוכנת יותר. גם יחידת ניהול החוב הממשלתי במשרד האוצר משתמשת במח"מ המתוקנן כמדד לבחינת ההשפעה של הריבית על שווי השוק של חוב המדינה, כפי שמופיע בהדוח השנתי שלה.
אם המושג תשואה לפדיון עדיין לא ברור, כדאי להתחיל במדריך לתשואה לפדיון, כי המח"מ נשען עליו.
מח"מ מול זמן לפדיון: למה הם לא אותו מספר
אג"ח לעשר שנים לא "חיה" בממוצע עשר שנים מבחינת הכסף שלכם. חלק מההשקעה חוזר אליכם מוקדם, בכל תשלום קופון. לכן המח"מ של אג"ח שמשלמת ריבית תמיד קצר מהזמן שנותר לפדיון. לפי סקירה בביזפורטל מאוגוסט 2026, המח"מ של אג"ח לעשר שנים הוא בסביבות 8 עד 8.5 שנים, ואילו במק"מ ובאיגרות בלי קופון, שמשלמות הכול ביום הפדיון, המח"מ שווה בדיוק לתקופה שנותרה.
שלושה גורמים קובעים את המח"מ:
- הזמן לפדיון: ככל שהפירעון רחוק יותר, המח"מ ארוך יותר.
- גובה הקופון: קופון גבוה מחזיר יותר כסף מוקדם, ולכן מקצר את המח"מ. קופון נמוך מאריך אותו.
- רמת התשואה: כשהתשואות גבוהות, התשלומים הרחוקים שווים פחות בערך נוכחי, והמח"מ מתקצר מעט.
הטבלה הבאה מחושבת לשם ההמחשה, לארבע אג"ח שכולן נפרעות בעוד עשר שנים, כשהתשואה בשוק היא 4% וכל הקופונים שנתיים:
| סוג האיגרת (10 שנים לפדיון) | מחיר בתשואה של 4% | מח"מ (שנים) | מח"מ מתוקנן |
|---|---|---|---|
| ללא קופון | כ-67.56 | 10.00 | כ-9.62 |
| קופון 2% | כ-83.78 | כ-9.07 | כ-8.72 |
| קופון 4% | 100.00 | כ-8.44 | כ-8.11 |
| קופון 6% | כ-116.22 | כ-7.98 | כ-7.67 |
אותו מועד פירעון, ארבעה מח"מים שונים. זו הסיבה שמשקיעים בודקים מח"מ ולא רק תאריך פירעון.
איך מחשבים מח"מ
הנוסחה במילים: לוקחים כל תשלום עתידי (קופון או קרן), מחשבים את הערך הנוכחי שלו לפי התשואה לפדיון, ומחלקים במחיר האיגרת. כך מקבלים את "המשקל" של כל תשלום. אחר כך מכפילים כל משקל במספר השנים עד שהתשלום מתקבל, ומחברים. התוצאה היא המח"מ (נקרא גם מח"מ מקולי, על שם מי שהגדיר אותו).
כדי לתרגם את המח"מ לרגישות מחיר, מחלקים אותו ב"אחת ועוד התשואה". התוצאה נקראת מח"מ מתוקנן, והיא זו שמשמשת לחישוב השינוי באחוזים במחיר.
| שנה | תשלום | ערך נוכחי ב-5% | משקל מהמחיר | שנה כפול משקל |
|---|---|---|---|---|
| 1 | 5 | כ-4.76 | כ-4.76% | כ-0.048 |
| 2 | 5 | כ-4.54 | כ-4.54% | כ-0.091 |
| 3 | 105 | כ-90.70 | כ-90.70% | כ-2.721 |
כלל האצבע: מח"מ כפול שינוי בתשואה
החלק השימושי ביותר במח"מ הוא כלל פשוט: השינוי באחוזים במחיר שווה בקירוב למח"מ המתוקנן כפול השינוי בתשואה, בכיוון ההפוך. ביזפורטל מסביר שככל שהמח"מ גבוה יותר האג"ח תנודתית יותר, ושאג"ח עם מח"מ של 8 שנים תאבד יותר מערכה בעליית ריבית מאשר אג"ח עם מח"מ של שנתיים.
לשם ההמחשה, כך נראית אג"ח לעשר שנים עם קופון של 4%, שנקנתה במחיר 100 בתשואה של 4% (מח"מ מתוקנן כ-8.11):
| שינוי בתשואה בשוק | הערכה לפי כלל האצבע | שינוי מחיר מדויק |
|---|---|---|
| עלייה של 1% | ירידה של כ-8.1% | ירידה של כ-7.7% |
| ירידה של 1% | עלייה של כ-8.1% | עלייה של כ-8.5% |
| עלייה של 2% | ירידה של כ-16.2% | ירידה של כ-14.7% |
| ירידה של 2% | עלייה של כ-16.2% | עלייה של כ-18.0% |
קמירות: למה כלל האצבע טועה בתנודות גדולות
שימו לב לטבלה: בתזוזות קטנות הכלל מדויק למדי, אבל בתזוזה של 2% הוא כבר מחטיא בכאחוז וחצי. והטעות תמיד לטובת המחזיק: כשהתשואה עולה, ההפסד בפועל קטן מההערכה, וכשהיא יורדת, הרווח בפועל גדול ממנה. התכונה הזאת נקראת קמירות. הסיבה היא שהקשר בין מחיר לתשואה אינו קו ישר אלא עקומה, והמח"מ עצמו משתנה כשהתשואה זזה. הסקירה בביזפורטל מציינת אף היא שהכלל מדויק רק לתזוזות קטנות, ושבתזוזות של 2% ומעלה הקמירות מתחילה להשפיע באג"ח ארוכות.
למשקיע פרטי המסקנה פשוטה: כלל האצבע מספיק כדי להבין את סדר הגודל של הסיכון. הוא לא מספיק כדי לחשב רווח מדויק.
בפועל לא צריך לחשב מח"מ לבד. אתרי מידע פיננסי ומערכות המסחר של הבנקים והברוקרים מציגים את המח"מ ליד כל סדרה, וקרנות אג"ח מפרסמות את המח"מ הממוצע של התיק. מה שכן כדאי לעשות לבד הוא את התרגיל הפשוט: לקחת את המח"מ, להכפיל באחוז אחד ובשני אחוזים, ולשאול את עצמכם אם תוכלו לחיות עם ירידה כזו על המסך בלי למכור.
מח"מ באג"ח צמודות מדד ובריבית משתנה
באג"ח צמודה למדד, המח"מ מודד את הרגישות לשינוי בתשואה הריאלית, כלומר בתשואה שמעבר לאינפלציה. אג"ח צמודה ארוכה יכולה לרדת במחיר בצורה חדה אם התשואות הריאליות בשוק עולות, גם בתקופה שבה האינפלציה עצמה גבוהה. ההצמדה מגינה מפני עליית מחירים, לא מפני עליית ריבית ריאלית.
באג"ח בריבית משתנה המצב שונה. הקופון מתעדכן מעת לעת לפי ריבית ייחוס בשוק, ולכן המחיר כמעט לא צריך לזוז כדי "להדביק" את התשואה החדשה. הרגישות לריבית של אג"ח כזו נמוכה בהרבה מזו של אג"ח בריבית קבועה עם אותו מועד פירעון, גם אם המועד רחוק. על ההבדלים בין שלושת סוגי ההצמדה אפשר לקרוא במדריך צמוד מדד, שקלי קבוע ושקלי משתנה.
מח"מ של קרן אג"ח
לקרן נאמנות או לקרן סל של אג"ח יש מח"מ ממוצע, שמשוקלל מכל האג"ח שבתיק. המשמעות זהה: קרן עם מח"מ 4 צפויה לזוז בכ-4% על כל שינוי של אחוז בתשואות. לפי רשות ניירות ערך, עליית ריבית גוררת בדרך כלל ירידה בערך האג"ח בתיק הקרן, ולכן מחיר היחידה עלול לרדת, וככל שהמח"מ ארוך יותר ההשפעה גדולה יותר. בקרנות שמשקיעות בחו"ל, הריבית הרלוונטית היא זו של הבנק המרכזי באותה מדינה. עוד על כך במדריך קרנות נאמנות וקרנות סל של אג"ח.
איך להתאים מח"מ לאופק ההשקעה
אין מח"מ "נכון". יש מח"מ שמתאים או לא מתאים לצרכים שלכם. כמה שאלות שכדאי לשאול:
- מתי תצטרכו את הכסף? כסף שעשוי להידרש בתוך שנה או שנתיים חשוף פחות לתנודות במח"מ קצר. כסף שיכול לחכות שנים רבות יכול לשאת מח"מ ארוך יותר, עם התנודות שבאות איתו.
- האם תוכלו לא למכור בירידה? מח"מ ארוך מייצר ירידות מחיר חדות כשהריבית עולה. מי שנבהל ומוכר מממש את ההפסד.
- האם אתם מנחשים את כיוון הריבית? מח"מ ארוך מרוויח יותר כשהתשואות יורדות, ומפסיד יותר כשהן עולות. בחירת מח"מ לפי תחזית ריבית היא הימור, גם כשהוא נראה מתבקש. על הקשר בין החלטות בנק ישראל לשוק אפשר לקרוא במדריך ריבית בנק ישראל ומחירי האג"ח.
- האם פיזור לפי מועדים מתאים לכם? דרך אחת לנטרל את הצורך לנחש היא לפזר את ההשקעה על פני כמה מועדי פירעון, כמתואר במדריך סולם אג"ח.
ההחלטה תלויה בנסיבות האישיות של כל משקיע: אופק, צורכי נזילות ויכולת לשאת תנודות. למי שרוצה התאמה אישית קיים ייעוץ השקעות מורשה.
השורה התחתונה
המח"מ הוא המספר החשוב ביותר להבנת סיכון הריבית באג"ח. הוא מתרגם שאלה מופשטת ("מה יקרה אם הריבית תעלה") לתשובה מספרית: מח"מ מתוקנן כפול השינוי בתשואה, בכיוון ההפוך. הוא תלוי בזמן לפדיון, בגובה הקופון וברמת התשואה, והוא מדויק בעיקר לתזוזות קטנות. מי שמבין את המח"מ של התיק שלו יודע מראש בערך כמה הוא עלול לראות על המסך בשנה של עליית ריבית, וזה כבר חצי מהדרך לא להיבהל.
שאלות נפוצות
מה ההבדל בין מח"מ לזמן לפדיון?
הזמן לפדיון הוא התאריך שבו נפרעת הקרן. המח"מ מתחשב גם בקופונים שמתקבלים בדרך, ולכן באג"ח שמשלמת ריבית הוא קצר מהזמן לפדיון. רק באג"ח ללא קופון ובמק"מ השניים שווים.
מה המשמעות של מח"מ 5?
בקירוב, שינוי של אחוז אחד בתשואות בשוק יזיז את מחיר האג"ח או הקרן בכ-5% בכיוון ההפוך. עלייה בתשואות מורידה את המחיר, וירידה מעלה אותו.
האם מח"מ ארוך יותר הוא מסוכן יותר?
מבחינת תנודות המחיר כתוצאה משינויי ריבית, כן. רשות ניירות ערך מציינת שככל שהמח"מ ארוך יותר, האיגרת תנודתית יותר. סיכון האשראי של המנפיק הוא סיכון נפרד.
מה זה מח"מ מתוקנן?
זה המח"מ חלקי אחת ועוד התשואה. הוא המספר שמשמש לחישוב השינוי באחוזים במחיר כשהתשואה זזה באחוז אחד.
למה כלל האצבע של המח"מ לא מדויק בתנודות גדולות?
כי הקשר בין מחיר לתשואה הוא עקומה ולא קו ישר, תכונה שנקראת קמירות. בתזוזות גדולות ההפסד בפועל קטן מההערכה והרווח בפועל גדול ממנה.
מקורות
התוכן באתר הוא מידע כללי ולימודי בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות, שיווק השקעות או תחליף לייעוץ המותאם לנתונים ולצרכים של כל אדם. השקעה באגרות חוב כרוכה בסיכון, כולל אובדן קרן. לפני כל החלטה כדאי להתייעץ עם בעל רישיון מתאים.
