אג"ח מול פיקדון בנקאי: מה ההבדל, ומה עדיף למשקיע הסולידי

שלושה כלים, שלוש התחייבויות שונות

משקיע סולידי שרוצה ריבית על הכסף שלו בישראל עומד בדרך כלל מול שלוש אפשרויות: פיקדון בנקאי, אג"ח ממשלתית שקונים ישירות, או קרן נאמנות שמשקיעה באג"ח. במבט ראשון שלושתן נראות דומות, כולן "מניבות ריבית". בפועל כל אחת מהן היא התחייבות של גוף אחר, עם כללי נזילות, מחיר ומס שונים:

• פיקדון בנקאי: הלוואה שלכם לבנק. הבנק מתחייב להחזיר את הקרן ואת הריבית שסוכמה במועד שנקבע.
• אג"ח ממשלתית: הלוואה שלכם למדינת ישראל. המדינה מתחייבת לשלם ריבית ולפדות את הקרן במועד הפדיון, אבל אם תמכרו לפני כן, תקבלו את מחיר השוק של אותו יום.
• קרן אג"ח: אתם לא מלווים לאף אחד ישירות. אתם מחזיקים יחידות בקרן שמחזיקה הרבה אג"ח, ומנוהלת על ידי מנהל קרן תמורת דמי ניהול. לקרן אין מועד פדיון.

טבלת השוואה

מקורות לטבלה: תקנות הניכוי מריבית קובעות שבנק המשלם ליחיד ריבית מנכה 25%, ו-15% על ריבית מנכס שאינו צמוד למדד, ושיעור זהה חל על ריבית אחרת, כולל מאג"ח. ביזפורטל (יולי 2026) מציין שריבית מפיקדון בנקאי לא ניתנת לקיזוז מול הפסדי הון, בעוד שריבית מניירות ערך כן. ביזפורטל (אוגוסט 2026) מציין שבקרן כספית המס הוא 25% על הרווח הריאלי ומשולם רק במכירה. את כל כללי המס תמצאו במדריך מיסוי אג"ח בישראל.

הפיקדון: פשוט, אבל לא בלי סיכון ולא בלי מחיר

היתרון של פיקדון ברור: אין מחיר יומי, אין עמלת קנייה, והריבית בפיקדון קבוע ידועה מראש. החסרונות פחות גלויים:

• הבנק לוקח פער. ביזפורטל מתאר את הריבית המוצעת על פיקדון לשנה כנמוכה מריבית בנק ישראל, כשהבנק שומר את הפער, ומציין שהריבית ניתנת למיקוח ושכדאי להשוות בין בנקים.
• הכסף נעול. לפי אותה כתבה, משיכה מוקדמת עלולה לגרום לוויתור על חלק מהריבית שנצברה.
• מס על אינפלציה. בפיקדון שקלי המס של 15% מוטל על כל הריבית הנומינלית, כולל החלק שרק מפצה על עליית המחירים.

האם יש בישראל ביטוח פיקדונות?

בארה"ב ובאירופה קיימים מנגנונים פורמליים של ביטוח פיקדונות, שמבטיחים למפקיד סכום מסוים אם הבנק קורס. בישראל, נכון לאוקטובר 2026, לא מצאנו מנגנון פורמלי כזה, והמסמכים הרשמיים העדכניים מתייחסים אליו כנושא שעדיין נבחן:

• בנק ישראל פרסם במאי 2026 שהחוק לקידום התחרות בשוק הבנקאות כולל, בין היתר, "מנגנוני מעקב, ייעוץ ובחינה עתידית, לרבות בחינת הצורך בביטוח פיקדונות".
• התנועה לאיכות השלטון פנתה בקיץ 2026 לשר האוצר ולנגיד בדרישה להקים מנגנון כזה, וכתבה שלפי החוק השר והנגיד יבחנו את הצורך בביטוח פיקדונות בתוך שנה מיום התחילה, ושישראל היא המדינה היחידה ב-OECD ללא מנגנון פורמלי לביטוח פיקדונות. זו עמדת התנועה, לא קביעה רשמית.
• הצעת חוק פרטית שהונחה על שולחן הכנסת בפברואר 2026 מציעה ערבות מדינה של עד 250,000 ש"ח למפקיד, רק בבנקים שנתח השוק שלהם אינו עולה על 5%. לא בדקנו את מצב ההצעה בהליך החקיקה, ולכן אין לראות בה דין קיים.

מה המשמעות למשקיע: פיקדון בבנק הוא חשיפה לבנק עצמו. אין זה אומר שהבנקים בישראל מסוכנים, הם נתונים לפיקוח של בנק ישראל, אלא שאין שכבת ביטוח פורמלית מעל זה, כפי שיש במדינות אחרות. אג"ח ממשלתית, לעומת זאת, היא חשיפה ישירה למדינה. זה הבדל מהותי ששווה להבין, גם כשהריבית דומה. אם המצב החוקי ישתנה, נעדכן את המדריך.

אג"ח ממשלתית: וודאות בפדיון, תנודתיות בדרך

מי שקונה אג"ח ממשלתית שקלית ומחזיק אותה עד הפדיון יודע מראש את התשואה הנומינלית שלו, לפני מס ועמלות. זו התשואה לפדיון. אבל בניגוד לפיקדון, לאג"ח יש מחיר שמשתנה כל יום. ביזפורטל מזכיר שמחירי האג"ח נעים בכיוון הפוך לריבית, ושהרגישות עולה עם המח"מ, כך שמי שמוכר לפני הפדיון חשוף למחיר של אותו יום.

עוד הבדל: באג"ח יש עלויות שאין בפיקדון. בנק ישראל מפרט עמלות קנייה, מכירה ופדיון כשיעור מגובה העסקה, ודמי ניהול פיקדון ניירות ערך כשיעור משווי התיק. בסכומים קטנים זה משנה את התמונה. ולגבי מק"מ, נייר של בנק ישראל לטווח של עד שנה: לפי אותו דיווח, דמי ניהול ניירות ערך על מק"מ בוטלו ב-2013. על האפשרויות השונות ראו סדרות האג"ח של המדינה ומק"מ.

קרן אג"ח: פיזור ונזילות, בלי מועד פדיון

קרן אג"ח נותנת פיזור על פני ניירות רבים ונזילות גבוהה, בלי צורך לבחור סדרות. המחיר: דמי ניהול, ובעיקר העובדה שלקרן אין מועד פדיון. כשהריבית עולה, מחירי האג"ח שבקרן יורדים ושווי היחידה יורד, ואין "יום פדיון" שבו מובטח לכם להחזיר את הקרן. הקרן ממשיכה לקנות ולמכור ניירות כל הזמן. הפירוט במדריך קרנות נאמנות וקרנות סל של אג"ח.

האפשרויות שבאמצע: מק"מ וקרן כספית

בין הפיקדון לבין אג"ח ממשלתית ארוכה יש שני כלים שמשקיעים סולידיים משתמשים בהם הרבה. לפי ביזפורטל (אוגוסט 2026):

• מק"מ: נייר של בנק ישראל לטווח של עד שנה, שנסחר בבורסה בניכיון ונפדה בערכו הנקוב. מי שמחזיק עד הפדיון יודע מראש את התשואה, בכפוף לעמלות ולמס, ומי שמוכר לפני כן חשוף למחיר של אותו יום.
• קרן כספית: קרן שמשקיעה במק"מ, בפיקדונות בנקאיים ובחוב קצר בדירוג גבוה. היא נזילה מדי יום, מכירה ביום מסחר מזוכה ביום העסקים הבא, והמס הוא 25% על הרווח הריאלי ומשולם רק במכירה. היא גובה דמי ניהול, ולכן כדאי להשוות ביניהן.

שני הכלים האלה רגישים לריבית פחות מאג"ח ארוכה או מקרן אג"ח כללית, כי הניירות בהם קצרים מאוד. עם זאת, גם הם לא מגינים מירידה של הריבית לאורך זמן: כשהריבית יורדת, התשואה שלהם יורדת איתה.

צמוד או שקלי: אותה שאלה בכל הכלים

גם בפיקדון וגם באג"ח אפשר לבחור בין שקלי לבין צמוד מדד, וההבדל במס זהה ברוחו: לפי ביזפורטל, בפיקדון צמוד המס הוא 25% על התשואה הריאלית, ובפיקדון שקלי 15% על כל הריבית הנומינלית. מי שחושש מאינפלציה צריך לשאול את השאלה הזו לפני ששואל איזה כלי לבחור. ההרחבה במדריך צמוד מדד, שקלי קבוע ושקלי משתנה.

איך לחשוב על הבחירה

נכון לאוקטובר 2026, ריבית בנק ישראל היא 3.25%, לפי החלטת הריבית מ-1 בספטמבר 2026. ריבית הפיקדונות, תשואות האג"ח ותשואת הקרנות נגזרות ממנה במידה רבה, אבל לא שוות לה, ומשתנות כל הזמן. לכן במקום לרדוף אחרי עשירית אחוז, כדאי לשאול כמה שאלות:

1. מתי אצטרך את הכסף? אם יש תאריך ידוע, פיקדון או אג"ח שנפדית לפני אותו תאריך מתאימים יותר מקרן ללא מועד פדיון.
2. מה יקרה אם אצטרך אותו קודם? בפיקדון, ייתכן קנס או ויתור על ריבית. באג"ח ובקרן, מכירה במחיר של אותו יום.
3. למי אני רוצה להיות חשוף? לבנק, למדינה, או לסל של מנפיקים.
4. מה מצב המס שלי? הפסדי הון שנוצרו השנה יכולים לקזז ריבית מאג"ח, אבל לא ריבית מפיקדון.
5. מה העלויות בסכום שלי? עמלות מינימום הופכות אג"ח בודדת בסכום קטן לפחות משתלמת.

אפשר גם לשלב: חלק בפיקדון לטווח הקצר, חלק באג"ח במועדי פדיון מדורגים. השיטה מוסברת במדריך סולם אג"ח, ואיך קונים בפועל מוסבר במדריך המעשי לקניית אג"ח.

הבחירה בין פיקדון, אג"ח ממשלתית וקרן תלויה בנסיבות האישיות שלכם. המדריך הזה מסביר את ההבדלים, הוא אינו המלצה. מי שמתלבט יכול לפנות לייעוץ השקעות מורשה.