סדרות האג"ח של מדינת ישראל: שקלית, צמודה, משתנה ומק"מ
מי מנפיק את האג"ח של המדינה ולמה זה חשוב לדעת
כשמדברים על "אג"ח ממשלתיות" בישראל, מתכוונים בדרך כלל לשני גופים שונים שמנפיקים ניירות חוב לטווחים שונים ולמטרות שונות. הראשון הוא משרד האוצר: יחידת ניהול החוב הממשלתי באגף החשב הכללי מגייסת כסף עבור תקציב המדינה, מכוח חוק מילווה המדינה, התשל"ט-1979, כך לפי נוהל הנפקת איגרות החוב הממשלתיות של היחידה. השני הוא בנק ישראל, שמנפיק את המק"מ (מלווה קצר מועד), נייר שנועד בעיקר לניהול המדיניות המוניטרית ולא למימון הממשלה.
ההבחנה הזאת נשמעת טכנית, אבל יש לה משמעות מעשית: האוצר לווה כדי לממן גירעון ולהחזיר חובות קודמים, ולכן הוא מנפיק סדרות ארוכות של שלוש, חמש, עשר ואף שלושים שנה. בנק ישראל, לעומתו, מנפיק נייר קצר כדי לספוג או להזרים כסף למערכת. למשקיע הפרטי שני הסוגים נראים דומים במסך המסחר, אבל הם מתנהגים אחרת לגמרי.
ארבעת סוגי האג"ח של משרד האוצר בשוק המקומי
הנוהל הרשמי של יחידת ניהול החוב (בגרסת דצמבר 2021) מונה את סוגי האיגרות הסחירות שהיא מנפיקה: אג"ח ממשלתית, אג"ח ממשלתית צמודה, אג"ח ממשלתית בריבית משתנה, אג"ח ממשלתית קצרה, וכן "שחר" ו"גליל". בפועל, הגיוס השוטף נשען על שלושה אפיקים מרכזיים: שקלי, צמוד מדד וריבית משתנה, כפי שמתואר בהדוח השנתי של יחידת ניהול החוב לשנת 2025.
| סוג האיגרת | הריבית | הצמדה | למי היא מתאימה מבחינת חשיפה |
|---|---|---|---|
| ממשלתית שקלית | קבועה, נקבעת מראש | לא צמודה | מי שרוצה לדעת מראש כמה שקלים יקבל, ומוכן לשאת בסיכון האינפלציה |
| ממשלתית צמודה | קבועה, מעל המדד | צמודה למדד המחירים לצרכן | מי שרוצה הגנה מפני עליית מחירים ומוכן לחשיפה לשינויי מדד |
| ממשלתית בריבית משתנה | מתעדכנת מעת לעת לפי ריבית ייחוס שמוגדרת בתנאי הסדרה | לא צמודה | מי שרוצה רגישות נמוכה יחסית לשינויי ריבית |
| ממשלתית קצרה | לפי תנאי הסדרה | לא צמודה | טווח לפדיון של פחות משנה, מתאימה לאופק קצר |
לפי הדוח לשנת 2025, כ-62% מהגיוס בשוק המקומי הסחיר נעשה באפיק השקלי (כולל איגרות קצרות לפחות משנה), כ-30% באפיק הצמוד וכ-8% באפיק הריבית המשתנה. המדיניות המוצהרת היא להטות את הגיוס לאפיק השקלי, כדי לבנות עקום שקלי נזיל ולהקטין את חשיפת החוב הממשלתי לשינויים במדד. ההבדלים בין שקלי, צמוד ומשתנה מפורטים במדריך צמוד מדד, שקלי קבוע ושקלי משתנה.
שחר, גליל ושמות המסחר של היום
משקיעים ותיקים מכירים את השמות "שחר" ו"גליל". "שחר" היה הכינוי לסדרות השקליות בריבית קבועה, ו"גליל" לסדרות הצמודות למדד, כך עולה גם מסקירה בביזפורטל שמביאה את "שחר" כדוגמה לאג"ח בריבית קבועה ואת "גליל" כדוגמה לאג"ח צמודה. השמות עדיין מופיעים בנוהל ההנפקה של האוצר, שקובע שאיגרות מסוג שחר וגליל מסומנות לפי שם האיגרת ומספר הסדרה.
הסדרות החדשות נקראות אחרת. לפי הנוהל, איגרת מסוג אג"ח ממשלתית, צמודה או בריבית משתנה מסומנת לפי שם האיגרת, הריבית הנקובה, וחודש ושנת הפדיון (שתי ספרות לכל אחד). זו הסיבה שבמסך המסחר תראו שמות כמו "ממשלתית שקלית 0229": ארבע הספרות מסמנות את חודש הפדיון ואת שנתו, כלומר פברואר 2029. הדוח השנתי לשנת 2023 מזכיר בדיוק את הסדרה הזאת (ממש"ק 0229) כבנצ'מרק השקלי לחמש שנים, ולצדה את ממצ"מ 1028, הצמודה, כבנצ'מרק הצמוד לחמש שנים.
הפרט הקטן הזה שימושי מאוד: אם אתם מחפשים איגרת שתיפרע בשנה מסוימת, למשל כדי לבנות סולם אג"ח, ארבע הספרות בשם אומרות לכם מתי היא נפרעת עוד לפני שפתחתם את דף הנייר.
סדרות בנצ'מרק: למה יש מעט סדרות גדולות
לפי הדוח השנתי לשנת 2025, החוב המקומי הסחיר מונפק באמצעות ניירות קצרים ובאמצעות סדרות בנצ'מרק לטווחים של 3, 5, 10, 20 ו-30 שנה. רוב ההנפקות אינן פותחות סדרה חדשה אלא מרחיבות סדרה קיימת (מה שנקרא Tapping). בשנת 2025 נפתחו ארבע סדרות ארוכות חדשות: שקלית לפדיון ב-2028 (בנצ'מרק לשלוש שנים), שקלית לפדיון ב-2035 (בנצ'מרק לעשר שנים), וצמודות לפדיון ב-2031 וב-2056 (בנצ'מרק צמוד לחמש ולשלושים שנה). בנוסף הונפקו שלוש סדרות קצרות.
המדיניות של החשב הכללי היא לצמצם את מספר הסדרות ולהגדיל את היקף כל אחת מהן. הנתונים ממחישים זאת: לפי הדוח השנתי לשנת 2023, בשנת 1998 היו 152 סדרות סחירות, ובסוף 2023 נותרו 29. לפי הדוח לשנת 2025, בסוף אותה שנה היו 31 סדרות סחירות. היתרון למשקיע: סדרה גדולה נסחרת יותר, ולכן קל יותר לקנות ולמכור אותה במחיר הוגן.
היקף השוק גדל בשנים האחרונות. לפי הדוח לשנת 2025, יתרת החוב המקומי הסחיר הגיעה בסוף 2025 לכ-868.1 מיליארד ש"ח, לעומת כ-779.9 מיליארד ש"ח שנה קודם. החוב הסחיר הצמוד למדד עמד על כ-321.3 מיליארד ש"ח, כ-37% מהחוב הסחיר.
איך האג"ח מגיעות לשוק: מכרזים ועושי שוק
הגיוס בשוק המקומי נעשה במכרזים שמתקיימים מדי שבוע. לפי הנוהל, המכרז מתבצע במערכת המכרזים של Bloomberg, ופרטיו מתפרסמים מראש באתר היחידה. יש שני מסלולים:
- מכרז לעושי שוק ראשיים: פתוח רק לעושי השוק הראשיים, בהצעות של 10,000,000 ש"ח ערך נקוב לפחות.
- מכרז לציבור: אינו מוגבל לעושי שוק, בהצעות של 10,000 ש"ח ערך נקוב או בכפולות של סכום זה.
חשוב לשים לב לניסוח: "הציבור" בנוהל הוא לא כל אדם. לפי סעיף 1.4 בנוהל, האיגרות מונפקות לעושי שוק ראשיים, לחברי הבורסה ולתאגידים שאושרו מראש, כמו בנקים, חברות ביטוח, קופות גמל, קרנות פנסיה וקרנות נאמנות. משקיע פרטי קונה בפועל בשוק המשני, דרך הבנק או בית ההשקעות, כמו שמוסבר במדריך איך קונים אג"ח בפועל.
עושי השוק הראשיים הם בנקים מקומיים ובינלאומיים שמחויבים להשתתף במכרזים ולצטט מחירי קנייה ומכירה בשוק המשני. לפי הדוח לשנת 2025, באותה שנה פעלו 12 עושי שוק ראשיים, שבעה מהם בנקים בינלאומיים. המסחר עצמו מתנהל בשלוש זירות: הבורסה בתל אביב, מערכת MTS שמיועדת לעושי השוק, ומסחר מחוץ לבורסה. לפי אותו דוח, מחזור המסחר היומי הממוצע באג"ח ממשלתיות בבורסה בשנת 2025 היה כ-3.5 מיליארד ש"ח.
לצד המכרזים השבועיים, האוצר משתמש גם במכרזי החלף, שבהם מוחלפות סדרות קצרות בסדרות ארוכות יותר, ובמכרזים הפוכים, שבהם המדינה קונה בחזרה איגרות לפני מועדן. לפי הדוח, בשנים 2024 ו-2025 לא בוצעו מכרזים הפוכים בגלל צורכי המימון הגבוהים.
מק"מ: הנייר הקצר של בנק ישראל
המק"מ הוא נייר שבנק ישראל מנפיק לתקופות קצרות. לפי מסמך התנאים הכלליים של בנק ישראל למכירת מק"מ, מדובר באיגרת חוב שאינה נושאת ריבית ואינה צמודה למדד, והיא נמכרת במכרז שבדרך כלל הוא מכרז מדורג על התשואה. מאחר שאין קופון, הרווח מגיע מההפרש בין מחיר הקנייה, שנמוך מהערך הנקוב, לבין הערך הנקוב שמשולם בפדיון.
לפי אותו מסמך, בנק ישראל מוכר את המק"מ במכרז רק לחברי מסלקת הבורסה, וכל סדרה מקבלת מספר נייר בבורסה. כלומר, גם כאן המשקיע הפרטי נכנס דרך השוק המשני או דרך חבר הבורסה שלו. בבורסה מחושב אפילו מדד ייעודי בשם "תל גוב-מק"מ", שמופיע ברשימת מדדי האג"ח בגלובס, לצד מדדי "תל גוב" של האג"ח הממשלתיות השקליות, הצמודות והמשתנות.
ההבדל בין המק"מ לבין האג"ח הממשלתית הקצרה של האוצר אינו בכלכלת המשקיע אלא במנפיק ובמטרה. האוצר מנפיק איגרת קצרה כחלק מניהול תזרים המזומנים של המדינה, כך לפי הדוח השנתי לשנת 2023. בנק ישראל מנפיק מק"מ ככלי מוניטרי. מבחינת הסיכון, שני הניירות קצרים מאוד, ולכן מחירם כמעט לא מושפע משינויי ריבית. מי שרוצה להבין למה, ימצא את ההסבר במדריך מח"מ ורגישות לריבית.
גם חוב בחו"ל ואג"ח שלא נסחרות
הסדרות שתוארו כאן הן החוב המקומי הסחיר, וזה ערוץ הגיוס העיקרי של המדינה. לצדו קיימים שני ערוצים נוספים. הראשון הוא גיוס בשווקים בינלאומיים: לפי הדוח לשנת 2025, הנפקות בחו"ל היוו כ-12% מהגיוס השנתי, ובפברואר 2025 הונפקו איגרות נקובות בדולר בהיקף של 5 מיליארד דולר. השני הוא חוב לא סחיר, למשל איגרות "ערד" שהונפקו לקרנות הפנסיה. לפי הדוח, החל מאוקטובר 2022 המדינה כבר אינה מנפיקה איגרות "ערד" צמודות, במסגרת רפורמת "הבטחת התשואה". למשקיע הפרטי בישראל, הערוץ הרלוונטי הוא כמעט תמיד הסדרות הסחירות בבורסה בתל אביב.
איך לבחור בין הסדרות
אין סדרה "נכונה" לכולם. הבחירה תלויה במועד שבו תצטרכו את הכסף, בחשש שלכם מאינפלציה, ובמידה שבה תוכלו לשאת ירידות מחיר בדרך. כמה שאלות שכדאי לשאול לפני שבוחרים:
- מתי אצטרך את הכסף? מועד הפדיון שבשם הסדרה צריך להתאים לאופק.
- מה יקרה אם האינפלציה תעלה? סדרה שקלית קבועה חשופה לשחיקה, סדרה צמודה פחות.
- האם אוכל להחזיק עד הסוף? אם לא, כדאי להעדיף טווח קצר יותר.
- האם המס על הסדרה ברור לי? הנושא מוסבר במדריך מיסוי אג"ח בישראל.
ההחלטה תלויה בנסיבות האישיות של כל משקיע, ולמי שרוצה התאמה אישית קיים ייעוץ השקעות מורשה. ההבדל בין סדרות ממשלתיות לקונצרניות מוסבר במדריך אג"ח ממשלתיות מול קונצרניות.
שאלות נפוצות
מה ההבדל בין שחר לגליל?
"שחר" היה הכינוי לסדרות הממשלתיות השקליות בריבית קבועה, ו"גליל" לסדרות הצמודות למדד המחירים לצרכן. הסדרות החדשות נקראות "ממשלתית שקלית" ו"ממשלתית צמודה" ומסומנות לפי חודש ושנת הפדיון.
מה זה מק"מ ומי מנפיק אותו?
מק"מ (מלווה קצר מועד) הוא נייר חוב קצר שמנפיק בנק ישראל. הוא אינו נושא ריבית ואינו צמוד למדד, נמכר במחיר נמוך מהערך הנקוב, והרווח הוא ההפרש עד הפדיון.
מה המשמעות של המספר בשם של אג"ח ממשלתית?
בסדרות ממשלתיות שקליות, צמודות ומשתנות, ארבע הספרות מסמנות את חודש הפדיון ואת שנתו. לדוגמה, "ממשלתית שקלית 0229" נפרעת בפברואר 2029.
האם אדם פרטי יכול להשתתף במכרז של האוצר?
לפי נוהל ההנפקה, האיגרות מונפקות לעושי שוק ראשיים, לחברי בורסה ולגופים מוסדיים שאושרו. משקיע פרטי קונה בדרך כלל בשוק המשני בבורסה, דרך הבנק או בית ההשקעות.
האם אג"ח ממשלתית יכולה לרדת בערכה?
כן. מחיר הסדרה בבורסה משתנה עם התשואות בשוק, וסדרות ארוכות רגישות במיוחד לעליית ריבית. מי שמחזיק עד הפדיון מקבל את התשלומים שנקבעו, ומי שמוכר קודם מקבל את מחיר השוק.
מקורות
- נוהל הנפקת איגרות חוב ממשלתיות סחירות, יחידת ניהול החוב הממשלתי, משרד האוצר (דצמבר 2021)
- הדו"ח השנתי של היחידה לניהול החוב הממשלתי, אגף החשב הכללי, 2023
- Annual Report of the Government Debt Management Unit, Accountant General, 2025
- בנק ישראל, תנאים כלליים למכרז למכירת מילווה קצר מועד (מק"מ)
- ביזפורטל, תגית אג"ח ממשלתיות שחר וגליל
- גלובס, רשימת מדדי אג"ח
התוכן באתר הוא מידע כללי ולימודי בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות, שיווק השקעות או תחליף לייעוץ המותאם לנתונים ולצרכים של כל אדם. השקעה באגרות חוב כרוכה בסיכון, כולל אובדן קרן. לפני כל החלטה כדאי להתייעץ עם בעל רישיון מתאים.
