מדדי תל בונד: מה כוללים תל בונד 20, 40, 60 ותל בונד שקלי
מה זה מדד אג"ח ולמה צריך אותו
מדד אג"ח הוא מספר אחד שמסכם את התנועה של קבוצת איגרות חוב. במקום לעקוב אחרי עשרות סדרות, אפשר להסתכל על המדד ולדעת אם "השוק" עלה או ירד. בבורסה בתל אביב, משפחת המדדים המוכרת ביותר לאג"ח קונצרניות (אג"ח של חברות) היא משפחת "תל בונד". לפי סקירה של בנק ישראל בעלון הסטטיסטי לשנת 2024, מדדי תל בונד מרכזים אג"ח קונצרניות סחירות ומייצגים את השינוי המצרפי במחירי האג"ח שנכללות בהם, והבולטים שבהם הם תל בונד 20, תל בונד 40, תל בונד 60 ותל בונד שקלי.
למדדים יש שני תפקידים. הראשון הוא מדידה: הם מאפשרים להשוות ביצועים, לבדוק אם מנהל קרן הצליח יותר מהשוק, ולעקוב אחרי מצב שוק החוב. השני הוא השקעה: קרנות סל וקרנות מחקות בונות תיק שמשכפל את המדד, ומשקיע שקונה אותן מקבל בפועל את סל האג"ח שבמדד. מי שעוד לא בטוח מה ההבדל בין אג"ח של חברות לאג"ח של המדינה, ימצא אותו במדריך אג"ח ממשלתיות מול קונצרניות.
תל בונד 20, 40 ו-60: המשפחה הצמודה
הליבה של משפחת תל בונד היא שלושה מדדים של אג"ח קונצרניות צמודות מדד בריבית קבועה. לפי בנק ישראל, תל בונד 60 הוא מדד הדגל של המשפחה, והוא מורכב משישים האג"ח הצמודות בריבית קבועה בעלות שווי השוק הגבוה ביותר, מתוך מאגר תל בונד ובכפוף לתנאי הסף של המדד.
החלוקה הפנימית ותיקה. לפי כתבה בוואלה! כסף משנת 2010, תל בונד 20 הושק בפברואר 2007 וכלל את 20 הסדרות הצמודות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר, תל בונד 40 הושק בפברואר 2008 וכלל את 40 הסדרות הבאות אחריהן, ותל בונד 60 מאחד את שני המדדים. תנאי הסף שתוארו באותה כתבה (דירוג מינימלי, שווי שוק מינימלי ומחזור מסחר) השתנו מאז כמה פעמים, ולכן אין להסתמך עליהם היום. העיקרון נשאר: תל בונד 20 הוא קבוצת הסדרות הגדולות, תל בונד 40 הוא השכבה שמתחתיהן, ותל בונד 60 הוא שתיהן יחד.
| מדד | מה הוא כולל | סוג ההצמדה |
|---|---|---|
| תל בונד 20 | הסדרות הצמודות הגדולות ביותר בשווי שוק | צמוד מדד, ריבית קבועה |
| תל בונד 40 | 40 הסדרות הצמודות הבאות בגודלן | צמוד מדד, ריבית קבועה |
| תל בונד 60 | איחוד של תל בונד 20 ותל בונד 40 | צמוד מדד, ריבית קבועה |
| תל בונד שקלי | אג"ח שקליות בריבית קבועה בעלות שווי השוק הגבוה ביותר | לא צמוד, ריבית קבועה |
| תל גוב (משפחה) | אג"ח ממשלתיות: שקליות, צמודות, משתנות ומק"מ | לפי המדד הספציפי |
תל בונד שקלי ושאר בני המשפחה
לצד המדדים הצמודים קיים תל בונד שקלי. לפי בנק ישראל, הוא מרכז את האג"ח השקליות בריבית קבועה בעלות שווי השוק הגבוה ביותר מתוך מאגר תל בונד, בכפוף לתנאי הסף. ההבדל בין צמוד לשקלי חשוב מאוד למשקיע במדד: מדד צמוד מגן חלקית מפני אינפלציה, ומדד שקלי חשוף לה יותר. הפירוט נמצא במדריך צמוד מדד, שקלי קבוע ושקלי משתנה.
המשפחה רחבה הרבה יותר משלושה או ארבעה מדדים. ברשימת מדדי האג"ח שמפרסם גלובס מופיעים, בין היתר:
- מדדי שקלי לפי גודל: תל בונד-שקלי-50, תל בונד שקלי 60 ותל בונד שקלי 100.
- מדדים לפי טווח לפדיון: תל בונד-צמודות 3-1, 5-3 ו-15-5, ובמקביל תל בונד-שקלי 3-1, 5-3 ו-15-5.
- מדדים לפי דירוג: למשל תל בונד צמודות AAA-AA ותל בונד-שקלי AAA-AA.
- מדדים לפי ענף: למשל תל בונד צמודות בנקים ותל בונד צמודות-נדל"ן.
- מדדי תשואות: תל בונד-תשואות צמודות ותל בונד-תשואות שקלי.
- מדדים רחבים: תל בונד-מאגר, תל בונד-גלובל, וכן משפחת All-Bond, למשל All-Bond כללי.
לאג"ח הממשלתיות יש משפחת מדדים נפרדת בשם "תל גוב", ובה תל גוב-שקלי, תל גוב-צמודות, תל גוב-משתנה ותל גוב-מק"מ, עם חלוקות משנה לפי טווח. על הסדרות עצמן אפשר לקרוא במדריך סדרות האג"ח של המדינה.
איך מחושב המדד ואיך מעדכנים אותו
הבורסה קובעת ומחשבת את המדדים לפי מתודולוגיה שמתפרסמת בתקנון שלה ומתעדכנת מעת לעת. לפי בנק ישראל, ערך המדד בכל יום שווה לערך של יום המסחר הקודם, כפול סכום משוקלל של שינויי המחירים של האג"ח שבמדד. כלומר, כל סדרה תורמת לתנועת המדד לפי המשקל שלה ולפי השינוי במחירה.
הרכב המדד אינו קבוע. לפי בנק ישראל, הרכב האג"ח במדדים מתעדכן פעם בחודש, בהתאם לעמידה בתנאי הסף ולמאפייני הסדרות. בעת כתיבת הסקירה של בנק ישראל, תנאי הסף למדדי האג"ח הכלליים כללו הכללה במאגר תל בונד ודירוג אשראי מינימלי של Baa3 במידרוג או BBB- במעלות. אם סדרה יורדת מתחת לתנאים, היא יוצאת מהמדד. על סולמות הדירוג עצמם אפשר לקרוא במדריך דירוג אשראי, מעלות ומידרוג.
רפורמת הנזילות של 2026
עד לאחרונה, סדרה נכנסה למדדי תל בונד בעיקר בזכות גודלה, הדירוג שלה ותנאי סף נוספים. לפי דיווח בפאנדר מיוני 2026, דירקטוריון הבורסה אישר ב-16 ביוני 2026 שינוי מתודולוגיה שמוסיף מבחן נזילות: חציון המחזור היומי של כל סדרה לאורך 180 ימי מסחר. החציון החליף את המחזור היומי הממוצע, כדי שימים חריגים עם מחזור גבוה מאוד לא יעוותו את התמונה. לפי הדיווח, המועד הקובע לעמידה בתנאים נקבע ל-10 באוגוסט 2026, והכניסה לתוקף ל-27 באוגוסט 2026.
הספים שפורסמו (בשקלים, חציון מחזור יומי):
| מדד | סף כניסה | סף יציאה |
|---|---|---|
| תל בונד 20 | 2,000,000 | 1,000,000 |
| תל בונד 40 | 1,000,000 | 500,000 |
| תל בונד שקלי-50 | 1,000,000 | 500,000 |
| תל בונד-מאגר, תל בונד-גלובל, מדדי התשואות, All-Bond כללי | 150,000 | 75,000 |
סף הכניסה גבוה מסף היציאה בכוונה, כדי שסדרות לא ייכנסו ויצאו כל חודש. סדרה שמצטרפת לתוכנית עשיית השוק של הבורסה נחשבת כעומדת בתנאי הנזילות. לפי ניתוח בביזפורטל מסוף יולי 2026, בסימולציה על נתוני 29 ביולי, 87 סדרות של 49 מנפיקים לא עמדו בתנאים החדשים: 59 סדרות קיימות עשויות לצאת מהמדדים, ו-28 סדרות חדשות לא יצורפו בלי עושה שוק. לפי אותו ניתוח, הסכום שעשוי לצאת מהסדרות הקיימות עמד על כ-725 מיליון ש"ח, כ-1.4% מכ-52.7 מיליארד ש"ח שעוקבים אחרי מדדי תל בונד ו-All-Bond.
איך קרנות סל משתמשות במדדים
קרן סל או קרן מחקה על תל בונד 60 מחזיקה את האג"ח שבמדד, פחות או יותר לפי המשקלים שלהן. כשהמדד מתעדכן, הקרן צריכה לקנות את הסדרות שנכנסו ולמכור את אלה שיצאו. כשיש עשרות מיליארדי שקלים שעוקבים אחרי המדדים, כל עדכון כזה יוצר ביקוש או היצע מרוכז בסדרות מסוימות, וזו הסיבה שעדכוני המדדים מסוקרים בעיתונות הכלכלית.
ביצועי הקרן לא יהיו זהים בדיוק לביצועי המדד. דמי הניהול, עלויות המסחר בעדכונים והפרשי תזמון יוצרים פער מעקב קטן. מי שבוחר בין קרן נאמנות לקרן סל, ובין מוצר מחקה למוצר מנוהל, ימצא את ההשוואה המלאה במדריך קרנות נאמנות וקרנות סל של אג"ח.
איך לקרוא את המדדים כמשקיע
- שם המדד אומר הרבה: "צמודות" או "שקלי" מגדיר את החשיפה לאינפלציה, טווח כמו 3-1 מגדיר את הרגישות לריבית, ודירוג כמו AAA-AA מגדיר את רמת הסיכון.
- תשואת המדד אינה הבטחה: תשואה לפדיון ממוצעת של מדד היא נתון לרגע מסוים, והיא משתנה בכל עדכון הרכב.
- ריכוזיות: כדאי לבדוק מה משקל הענפים והמנפיקים הגדולים. בסקירת בנק ישראל מוצג פילוח של תל בונד 60 ותל בונד שקלי לפי ענפים, וזו דרך טובה לראות על מה בעצם מהמרים כשקונים "את השוק".
- מתודולוגיה משתנה: הבורסה מעדכנת את הכללים מעת לעת, כמו ברפורמת הנזילות. מה שהיה נכון לפני כמה שנים לא בהכרח נכון היום.
הבחירה במדד, ובכלל בהשקעה באג"ח קונצרניות, תלויה בנסיבות האישיות של כל משקיע, וקיים ייעוץ השקעות מורשה למי שרוצה התאמה אישית.
שאלות נפוצות
מה ההבדל בין תל בונד 20 לתל בונד 60?
תל בונד 20 כולל את הסדרות הצמודות הגדולות ביותר בשווי שוק, ותל בונד 60 מאחד את תל בונד 20 ואת תל בונד 40, כלומר 60 סדרות צמודות בריבית קבועה.
האם תל בונד 60 כולל אג"ח ממשלתיות?
לא. מדדי תל בונד מרכזים אג"ח קונצרניות. לאג"ח הממשלתיות יש משפחת מדדים נפרדת בשם תל גוב.
כל כמה זמן מתעדכן הרכב מדדי תל בונד?
לפי סקירה של בנק ישראל, הרכב האג"ח במדדים מתעדכן פעם בחודש בהתאם לתנאי הסף ולמאפייני הסדרות.
מה זה תל בונד שקלי?
מדד של אג"ח קונצרניות שקליות בריבית קבועה, לא צמודות, בעלות שווי השוק הגבוה ביותר מתוך מאגר תל בונד. יש לו כמה גרסאות לפי מספר סדרות וטווח, למשל תל בונד-שקלי-50.
מה שינתה רפורמת הנזילות במדדי האג"ח?
לפי הדיווחים, מאוגוסט 2026 נבחן גם חציון המחזור היומי של כל סדרה לאורך 180 ימי מסחר, עם ספי כניסה ויציאה לכל מדד. סדרה בתוכנית עשיית השוק של הבורסה נחשבת כעומדת בתנאי.
מקורות
התוכן באתר הוא מידע כללי ולימודי בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות, שיווק השקעות או תחליף לייעוץ המותאם לנתונים ולצרכים של כל אדם. השקעה באגרות חוב כרוכה בסיכון, כולל אובדן קרן. לפני כל החלטה כדאי להתייעץ עם בעל רישיון מתאים.
