מה ההבדל בין ריבית נקובה לתשואה לפדיון?

הריבית הנקובה קבועה בתנאי האג"ח ומחושבת על הערך הנקוב. התשואה לפדיון מחושבת לפי המחיר בשוק ומשקללת את כל התשלומים עד הפדיון, ולכן משתנה כל יום.

מה זה מח"מ באג"ח?

מח"מ הוא משך החיים הממוצע של התשלומים, ומשמש גם כמדד לרגישות המחיר לריבית. ככל שהמח"מ ארוך יותר, המחיר מגיב חזק יותר לשינוי בריבית.

מה זה נקודת בסיס?

נקודת בסיס היא מאית האחוז, 0.01%. כשאומרים שהמרווח עלה ב-50 נקודות בסיס, הכוונה לעלייה של חצי אחוז.

מה ההבדל בין שחר, גליל וגילון?

אלה כינויים בשוק לאג"ח ממשלתיות: שחר שקלית בריבית קבועה, גליל צמודת מדד בריבית קבועה, וגילון בריבית משתנה.

מה זה תספורת באג"ח?

תספורת היא הכינוי לחלק מהחוב שמחזיקי האג"ח מוותרים עליו במסגרת הסדר חוב עם חברה בקשיים.

מילון מונחי אג"ח: כל המושגים בשפה פשוטה

זה מילון המונחים של אג"ח. הוא נועד למי שקורא דוח של קרן, כתבה בעיתון כלכלי או מסך מסחר, ונתקע על מילה. המונחים מסודרים לפי נושא: קודם המבנה של האג"ח, אחר כך סוגים, תשואה וסיכון, דירוג ומשפט, ובסוף השוק והמדדים. כל הגדרה קצרה, ובמקומות שבהם יש מדריך מלא באתר, יש קישור אליו.

דוגמה: לשם ההמחשה, כך נראה שימוש בכמה מונחים יחד. "אג"ח שקלית של חברה מדורגת, ערך נקוב 100, קופון 5%, מח"מ 3, נסחרת במחיר 98 ובתשואה לפדיון של כ-5.7%, במרווח של כ-170 נקודות בסיס מעל אג"ח ממשלתית דומה." פירוש: קונים ב-98 נייר שיחזיר 100, מקבלים בדרך 5 ש"ח בשנה על כל 100 ע"נ, אם הריבית תעלה בנקודת אחוז המחיר צפוי לרדת בסביבות 3%, והשוק דורש 1.7% בשנה מעל המדינה בגלל סיכון החברה.

מה שרוב המתחילים מפספסים: שלושה מונחים במילון נשמעים דומים ואומרים דברים שונים: ריבית נקובה, תשואה שוטפת ותשואה לפדיון. הריבית הנקובה קבועה בתנאים, התשואה השוטפת מחלקת אותה במחיר של היום, והתשואה לפדיון מוסיפה גם את הרווח או ההפסד עד הפדיון. כשכותבים "התשואה עלתה", כמעט תמיד מתכוונים לתשואה לפדיון, ופירוש הדבר שהמחיר ירד.

אגרת חוב (אג"ח): נייר ערך שמייצג הלוואה: המנפיק מתחייב להחזיר קרן ולשלם ריבית במועדים שנקבעו מראש, והמחזיק יכול למכור את הנייר בשוק לפני הפדיון.
מנפיק: הגוף שלווה את הכסף ואחראי לשלם: המדינה, בנק ישראל במקרה של מק"מ, או חברה.
מחזיק: מי שמחזיק באג"ח ביום מסוים ולכן זכאי לתשלומים שלה. מחזיק באג"ח הוא נושה של המנפיק, לא שותף בבעלות.
ערך נקוב (ע"נ): הסכום הרשום של האג"ח, שעליו מחושבים הריבית והפירעון. שונה מהמחיר בשוק.
ריבית נקובה (קופון): שיעור הריבית השנתי שנקבע בתנאי האג"ח ומחושב על הערך הנקוב. לא משתנה כשהמחיר בבורסה משתנה, למעט באג"ח בריבית משתנה.
פדיון: החזר הקרן למחזיקים. יכול להיות בתשלום אחד בסוף התקופה או בכמה תשלומים לאורך חיי האג"ח.
פדיון מוקדם: פירעון האג"ח לפני המועד המקורי, כשתנאי ההנפקה מאפשרים זאת. התנאים, כולל הסכום שישולם, נקבעים במסמכי ההנפקה.
אג"ח צוברת: אג"ח שאינה משלמת ריבית לאורך הדרך, והריבית משולמת בפעם אחת ביום הפדיון, כפי שמתואר במדריך של TheMarker.
אג"ח ללא ריבית (קופון אפס): אג"ח שאינה נושאת ריבית ונמכרת במחיר נמוך מהערך הנקוב. הרווח הוא ההפרש בין מחיר הקנייה לסכום שמתקבל בפדיון. המק"מ הוא דוגמה מוכרת.
ריבית קבועה: ריבית שנקבעת ביום ההנפקה ונשארת זהה עד הפדיון.
ריבית משתנה: ריבית שנקבעת מחדש מעת לעת לפי ריבית ייחוס בשוק, לרוב ריבית קצרה. המחיר של אג"ח כזו רגיש פחות לשינויי ריבית.
אג"ח שקלית: אג"ח שהקרן והריבית שלה נקובות בשקלים ואינן צמודות לשום מדד.
אג"ח צמודת מדד: אג"ח שהקרן והריבית שלה מתעדכנות לפי מדד המחירים לצרכן. השוואה מלאה בצמוד מדד, שקלי קבוע ושקלי משתנה.
מדד בסיס: מדד המחירים לצרכן שנקבע בתנאי האג"ח כנקודת המוצא לחישוב ההצמדה.
הצמדה שלילית ורצפת מדד: השאלה מה קורה כשהמדד יורד מתחת למדד הבסיס. בחלק מהסדרות נקבע שהקרן והריבית לא יירדו מתחת לרמת הבסיס, ובאחרות הן יורדות עם המדד. יש לבדוק בתנאי כל סדרה.
אג"ח ממשלתית: אג"ח שמנפיקה מדינת ישראל באמצעות היחידה לניהול החוב הממשלתי באגף החשב הכללי במשרד האוצר.
אג"ח קונצרנית: אג"ח שמנפיקה חברה. הסיכון תלוי במצבה של החברה. ההבדלים מפורטים באג"ח ממשלתיות מול קונצרניות.
מק"מ (מלווה קצר מועד): נייר שקלי קצר, לתקופה של עד שנה, שבנק ישראל מנפיק לציבור. לפי פרסום של בנק ישראל, הוא מונפק מכוח חוק מילווה קצר מועד משנת 1984, והכסף שמתקבל ממנו אינו משמש למימון התקציב.
שחר: הכינוי בשוק לאג"ח ממשלתית שקלית בריבית קבועה. בדוחות משרד האוצר מופיעה בקיצור ממש"ק.
גליל: הכינוי בשוק לאג"ח ממשלתית צמודת מדד בריבית קבועה. בדוחות משרד האוצר מופיעה בקיצור ממצ"מ.
גילון: הכינוי בשוק לאג"ח ממשלתית בריבית משתנה.
אג"ח מיועדות (ערד): אג"ח ממשלתיות לא סחירות שהונפקו לקרנות הפנסיה. לפי דוח החשב הכללי לשנת 2023, המדינה הפסיקה להנפיק אותן מאוקטובר 2022.
תשואה לפדיון: שיעור התשואה השנתי שמתקבל אם קונים במחיר הנוכחי, מחזיקים עד הפדיון וכל התשלומים מתקבלים בזמן. הסבר ומגבלות בתשואה לפדיון, איך מחשבים ומה היא לא אומרת.
תשואה שוטפת: הקופון השנתי חלקי המחיר הנוכחי. מתעלמת מרווח או הפסד בפדיון, ולכן לא מספרת את כל הסיפור.
תשואה נומינלית: תשואה בשקלים, לפני התחשבות באינפלציה.
תשואה ריאלית: תשואה מעבר לאינפלציה. באג"ח צמודה, התשואה לפדיון שמוצגת היא בדרך כלל ריאלית.
אינפלציה גלומה (נקודת איזון): האינפלציה שמגולמת בפער בין התשואה של אג"ח ממשלתית שקלית לזו של צמודה באותו טווח. בנק ישראל מציין שהיא כוללת גם פרמיית סיכון והטיות של מיסוי ונזילות.
עקום תשואות: גרף של התשואות לפדיון של אג"ח מאותו מנפיק, למשל המדינה, לפי הזמן שנותר לפדיון.
מח"מ (משך חיים ממוצע): הזמן הממוצע המשוקלל עד קבלת התשלומים של האג"ח, וגם מדד לרגישות המחיר לשינוי בריבית. הסבר במח"מ ורגישות לריבית.
מח"מ מתוקנן: גרסה של המח"מ שמשמשת להערכת השינוי באחוזים במחיר כשהתשואה משתנה בנקודת אחוז. דוח החשב הכללי מגדיר אותו כמדד שמסייע לבחון את השפעת הריבית על שווי השוק של החוב.
סיכון ריבית: הסיכון שעליית ריבית בשוק תוריד את מחיר האג"ח. גדל ככל שהמח"מ ארוך יותר.
סיכון אשראי: הסיכון שהמנפיק לא ישלם, במלואו או בזמן.
סיכון השקעה מחדש: הסיכון שהקופונים והקרן שמתקבלים יושקעו מחדש בתשואה נמוכה יותר מזו שהייתה בעת הקנייה.
נקודת בסיס (נ"ב): מאית האחוז, כלומר 0.01%. מרווח של 150 נקודות בסיס הוא 1.5%.
מרווח: ההפרש בין התשואה של אג"ח קונצרנית לתשואה של אג"ח ממשלתית בעלת מח"מ ובסיס הצמדה דומים. מבטא את הפיצוי שהשוק דורש על סיכון האשראי.
דירוג אשראי: חוות דעת של חברת דירוג על כושר ההחזר של מנפיק או של סדרה. בישראל פועלות S&P מעלות ומידרוג. הרחבה בדירוג אשראי, מעלות ומידרוג.
דירוג מקומי: דירוג שמשווה מנפיקים בישראל זה לזה ולא לסולם עולמי. מעלות מסמנת אותו בתחילית il, למשל ilAA, ומידרוג בסיומת .il, למשל Aa2.il. מידרוג מבהירה שדירוגיה אינם על פי סולם גלובלי.
אופק או תחזית דירוג: הערכה של חברת הדירוג לגבי הכיוון האפשרי של הדירוג בהמשך: יציבה, חיובית או שלילית.
דרגת השקעה: הדירוגים הגבוהים בסולם, שנחשבים לסיכון אשראי נמוך יחסית. מתחת להם נמצאים הדירוגים הספקולטיביים.
אג"ח בתשואה גבוהה: אג"ח שנסחרת בתשואה גבוהה בהרבה מאג"ח ממשלתית דומה, בדרך כלל בגלל סיכון אשראי גבוה. תשואה גבוהה היא תמחור של סיכון, לא מתנה.
חדלות פירעון: מצב שבו המנפיק לא מסוגל לעמוד בהתחייבויותיו.
הסדר חוב: הסכם בין חברה בקשיים לבין מחזיקי האג"ח שלה, שיכול לכלול דחיית תשלומים, הפחתת ריבית או ויתור על חלק מהחוב.
תספורת: הכינוי בשוק לחלק מהחוב שהמחזיקים מוותרים עליו במסגרת הסדר.
תשקיף: המסמך שעל פיו מציעים ניירות ערך לציבור. לפי סעיף 15 לחוק ניירות ערך, הצעה לציבור נעשית רק על פי תשקיף שרשות ניירות ערך התירה את פרסומו.
נאמן למחזיקים: גוף שמייצג את מחזיקי האג"ח מול המנפיק. סעיף 35ב לחוק ניירות ערך מחייב מנפיק שמציע תעודות התחייבות לציבור למנות נאמן.
שטר נאמנות: המסמך שבו נקבעים היחסים בין המנפיק, הנאמן והמחזיקים, כולל תנאי האג"ח וההתחייבויות של המנפיק.
אסיפת מחזיקים: כינוס של מחזיקי סדרה מסוימת כדי להצביע על החלטות, למשל על מינוי נאמן או על הצעה להסדר.
התחייבויות פיננסיות (אמות מידה): תנאים בשטר הנאמנות שבהם החברה מתחייבת לשמור על יחסים פיננסיים מסוימים. התוצאה של הפרה נקבעת בשטר.
בטוחה ושעבוד: נכס שמשועבד לטובת המחזיקים. המתודולוגיה של S&P מעלות מתארת איך חוב מובטח יכול לקבל דירוג גבוה מדירוג החברה.
חוב נחות: חוב שבסדר הנשייה נפרע רק אחרי חובות אחרים של אותו מנפיק, ולכן סיכויי ההשבה בו נמוכים יותר.
שוק ראשוני: השוק שבו האג"ח נמכרת לראשונה, בהנפקה או במכרז.
שוק משני: השוק שבו משקיעים קונים ומוכרים אג"ח שכבר הונפקו, למשל בבורסה בתל אביב.
מכרז: השיטה שבה המדינה מוכרת אג"ח בשוק הראשוני. לפי דוח החשב הכללי, המכרזים בשוק המקומי מתקיימים מדי שבוע.
מכרז החלף: מכרז שבו המדינה מחליפה אג"ח קצרות באג"ח אחרות ארוכות יותר, בלי שימוש בכסף מהקופה, כדי לפזר את מועדי הפירעון.
עושה שוק ראשי: גוף פיננסי שמחויב לפעול בשוק הראשוני והמשני של האג"ח הממשלתיות ובתמורה מקבל הטבות. המנגנון פועל מאז רפורמה משנת 2006.
נזילות: כמה קל לקנות או למכור את האג"ח בלי להזיז את המחיר. סדרות גדולות נזילות בדרך כלל יותר.
תל גוב: משפחת מדדים של אג"ח ממשלתיות. לפי דוח החשב הכללי, מדד תל גוב כללי כולל את כל אגרות החוב הממשלתיות הנסחרות בבורסה.
תל בונד 60: מדד של הבורסה בתל אביב לאג"ח קונצרניות צמודות. לפי דף המדד, הוא כולל את כל האג"ח שבמדדים תל בונד 20 ותל בונד 40. הרחבה במדדי תל בונד ומה הם מודדים.
קרן נאמנות וקרן סל של אג"ח: קרנות שמחזיקות סל של אג"ח ומספקות פיזור. בניגוד לאג"ח בודדת, לקרן אין מועד פדיון אחד.
סולם אג"ח: שיטה שבה מחלקים סכום בין אג"ח עם מועדי פדיון מדורגים, כך שבכל תקופה חלק מהכסף חוזר.

המילון אינו ייעוץ השקעות. ההגדרות נועדו להבנה בלבד, ותנאים מדויקים של כל סדרה מופיעים במסמכי ההנפקה שלה.

התוכן באתר הוא מידע כללי ולימודי בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות, שיווק השקעות או תחליף לייעוץ המותאם לנתונים ולצרכים של כל אדם. השקעה באגרות חוב כרוכה בסיכון, כולל אובדן קרן. לפני כל החלטה כדאי להתייעץ עם בעל רישיון מתאים.